רע"פ 6115/09 אימן דארי נ. מדינת ישראל

1.

בשני מקרים - האחד בחודש יוני 2006, והאחר בחודש מאי 2007 - נמצא המבקש מסיע תושבי האזור ששהו בישראל שלא כדין, ובאחד המקרים אף הציג את עצמו בזהות שאולה. בכל אלה הודה המבקש, ובעקבות כך הורשע ונדון ל-21 ימי מאסר, 6 חודשים מאסר על תנאי, והוא נפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה - 30 ימים בפועל ו-3 חודשים על תנאי.

המבקש הגיש ערעור כנגד גזר הדין לבית המשפט המחוזי, אולם לא טרח להתייצב לדיון, אף שבא-כוחו דאז, עו"ד ע' חלאילי, הצהיר כי הודיע לו על כך. בעקבות זאת נדחה הערעור.

2.

בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הואיל ולגרסתו הודיע לו סנגורו דאז כי הדיון עתיד להתקיים ביום אחר מזה שבו התקיים בפועל. ברם, זו טענה שבעובדה שהמעט אותו היה חייב המבקש לעשות הוא לבקש את תגובתו של סנגורו הקודם, ולצרף את תגובתו של האחרון לבקשה הנוכחית. מטעמים השמורים עמו בחר המבקש שלא לעשות זאת, ועל כן דינו צריך היה להיות מוכרע ברוח הוראתו של סעיף 208 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. כך עשה בית המשפט המחוזי, ועל כן לא ראיתי מקום או עילה לליבון עניינו של המבקש בפני בית משפט זה.

אי-לכך, הבקשה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.