רע"פ 6167/20 מיכאל כהן נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטים ר'

פרידמן-פלדמן, א' אברבנאל ו ח' זנדברג ) בעפ"ג 20164-11-19 מיום 8.7.2020, בגדרו התקבל בחלקו ערעור המשיבה על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (השופטת ד' ג באי ריכטר ) בת"פ 53375-03-18 מיום 25.9.2019.

2.

כעולה מכתב האישום המתוקן, המבקש מכר לסוכן משטרתי סמים מסוכנים בחמישה מועדים שונים. במסגרת זאת, מכר המבקש לסוכן 11.42 גרם סם מסוכן מסוג קנאביס וכ-320.3 גרם סם מסוכן מסוג חשיש, בתמורה לסכום כולל של יותר מ-10,000 ש"ח.

כמו כן, החזיק המבקש בקרוואן שבו התגורר 2 קופסאות פלסטיק ובתוכן 110.58 גרם קנאביס.

3.

בית משפט השלום הרשיע את המבקש על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן, בחמש עבירות של סחר בסמים לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973 (להלן: הפקודה ); עבירה של תיווך בסמים מסוכנים לפי סעיפים 13 ו-14 לפקודה; ועבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודה.

4.

בגזר דינו, עמד בית משפט השלום על הערך החברתי המוגן שנפגע כתוצאה מביצוע העבירות ועל מדיניות הענישה הנוהגת, ושקל לחומרא את העובדה שכמויות הסם בהן החזיק וסחר המבקש מלמדות על "קיומו של מנגנון סחר שיטתי", תוך "תכנון שיטתי ומאורגן" שנועד להפצת סמים לקהל רחב לצורך השאת רווחים.

לצד אלו שקל בית משפט השלום לקולא, בין היתר, את העובדה כי המבקש נעדר עבר פלילי; את התהליך השיקומי שעבר, ובפרט את העובדה שהחל לשרת בשירות לאומי במסגרתו מטפל בנוער בסיכון; ואת המלצת שירות המבחן להשית עליו צו של"צ חלף עונש מאסר בפועל.

לאור שיקולים אלו, גזר בית משפט השלום על המבקש את העונשים הבאים: 500 שעות לתועלת הציבור; שישה חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירה לפי הפקודה, למעט עבירה של שימוש עצמי והחזקת כלים לשימוש עצמי, בתוך 3 שנים; חודש מאסר על תנאי לבל יעבור עבירה של שימוש עצמי והחזקת כלים לשימוש עצמי על פי הפקודה, בתוך 3 שנים; קנס בסך 5,000 ש"ח אשר יקוזז מההפקדה בתיק המעצר על תנאי או חודש מאסר תחתיו; צו מבחן לתקופה של 12 חודשים; וכן התחייבות בסך 5,000 ש"ח שלא לעבור כל עבירה לפי פקודת הסמים לרבות שימוש עצמי והחזקת כלים לשימוש עצמי, במשך שנתיים.

5.

ערעור המשיבה על קולת העונש התקבל בחלקו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 8.7.2020.

בית המשפט המחוזי הדגיש את חומרת העבירות נוכח כמויות הסם שבהן סחר ואלפי השקלים שקיבל תמורתן, וקבע כי "התרחשות כאמור מצדיקה ככלל הטלת עונש של מאסר בפועל בין כותלי בית הכלא". אולם, לאור נסיבותיו האישיות של המבקש, ובשים לב לכך שערכאת הערעור אינה נוהגת למצות את הדין, הוחמר עונשו ל-9 חודשי מאסר בפועל, הניתנים לריצוי בעבודות שירות, חלף עונש השל"צ שנגזר עליו. זאת, חרף כך שהמבקש עתיד לסיים שנת שירות לאומי והיה בכוונתו לשרת שנת שירות נוספת.

כמו כן, נקבע כי יתר רכיבי העונש יעמדו בעינם.

6.

על פסק דין זה הוגשה הבקשה שלפניי למתן רשות ערעור, ובד בבד הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע העונש.

בבקשתו, טוען המבקש כי גזר הדין שהוטל עליו יביא להפסקת השירות הלאומי; ולנוכח גילו, לא יהיה באפשרותו להתנדב בשירות לאומי בשלב מאוחר יותר. לטענתו, הפסקת התנדבותו בשירות הלאומי תפגע בהליך הטיפולי והשיקומי אותו עבר, ועל כן יש להקל עימו משיקולי צדק. זאת, בפרט לנוכח הפער בין העונש שהושת עליו בבית משפט השלום לעומת העונש שנגזר על ידי בית המשפט המחוזי.

7.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

הלכה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים החורגים מעניינו הפרטי של המבקש, ואשר מעוררים סוגיות עקרוניות רחבות היקף, או במקרים בהם נגרם אי צדק קיצוני או עיוות דין (רע"פ 6401/18 ספיר נ' מדינת ישראל (17.9.2018)).

זאת ועוד, רשות ערעור על חומרת העונש תינתן במקרים נדירים בלבד בהם ניכרת סטייה מהותית ממדיניות הענישה הנוהגת בנסיבות דומות. כמו כן, עצם קיומו של פער בחומרת הענישה בין הערכאה הדיונית לערכאת הערעור אינו מצדיק, כשלעצמו, התערבות בענישה (רע"פ 9938/17 דהאן נ' מדינת ישראל

(1.1.2018)).

עניינו של המבקש אינו נמנה עם מקרים אלו.

8.

המבקש הורשע בביצוע מספר עבירות סחר בסמים בהיקפים משמעותיים, ובתמורה לאלפי שקלים.

כפי שהודגש לא אחת, מעשים חמורים מעין אלו מצדיקים ככלל עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח – תוך מתן בכורה לשיקולי הרתעה וגמול על פני האינטרסים האישיים של המבקש (רע"פ 8695/19 חי פסו נ' מדינת ישראל (5.1.2020)).

על כן, לא זו בלבד שהעונש שנגזר על המבקש אינו חמור כלל ועיקר – אלא שהוא אף מקל עימו.

9.

הבקשה נדחית אפוא, וממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע.