פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
6198/07
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
עדנאן שוקרי עלקם
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי בירושלים מיום 3.1.07 בע"פ 1891/06 שניתן על-ידי כבוד השופטים:
צ' סגל – סג"נ, י' שפירא וי' נועם
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית משפט השלום בירושלים (ת"פ 1891/06) בגין עבירה של סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: הפקודה ) וכן עבירה של החזקה שלא לשימוש עצמי לפי סעיף 7(א) בצירוף סעיף 7(ג) רישא לפקודה.
לפי המתואר בכתב האישום, ביום 23.3.2006 בבניין נטוש בירושלים, מכרו המבקש ו-ווליד בן אבו עסב (להלן: ווליד ) סם מסוכן מסוג הרואין לנאשם נוסף ולקונים נוספים וזאת בכמות שאינה ידועה במדויק למשיבה. באותו מעמד נראו ארבעה קונים משלמים כסף לווליד בעוד המבקש מוסר להם שקיות קטנות של הסם בתמורה. כאשר פשטו השוטרים על המקום, השליך המבקש מידיו את השקית הגדולה.
בית משפט השלום בירושלים (השופט י' ברקלי ) הרשיע את המבקש בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום וביום 3.1.2007 גזר עליו עונש של 48 חודשי מאסר בפועל וכן שישה חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה לפי פקודת הסמים למעט עבירה של שימוש עצמי. בגזר דינו, ציין בית המשפט כי הוא התחשב בנסיבות האישיות של הנאשם אולם אלו אינן מקילות עימו. בית המשפט פירט את תקופות המאסר בפועל אותם ריצה המבקש לאורך השנים המסתכמות ב-184 חודשים. לאור זאת הביע בית המשפט ספק רב בדבר יכולתו של המבקש להשתקם בכוחות עצמו ולחדול מהתנהגותו העבריינית.
על גזר דינו של בית משפט השלום ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בירושלים.
בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים צ' סגל , י' שפירא , י' נועם ) קבע כי על אף שמדובר בעונש מאסר שאינו קל הרי שנוכח חומרת העבירה ולנוכח עברו הפלילי של המבקש יש לדחות את הערעור.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי המופנית כנגד חומרת העונש. המבקש מבסס את בקשתו על רקע נסיבותיו האישיות, ובהם גילו המבוגר וכן מצב בריאותו הלא תקין. המבקש מבקש להתחשב במצבו ולתת לו הזדמנות להתחתן ולהשתקם מחוץ לכתלי בתי הסוהר.
לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות, וזאת מבלי לבקש את תגובת המשיבה.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). בענייננו, המבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת חניון חיפה .
יתרה מכך, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (1997); רע"פ 7201/97 דב בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם) (1997)). בענייננו, העונש שהוטל על המבקש אינו חורג מנורמת הענישה המקובלת בעבירות מסוג אלה אשר הורשע בהן המבקש. מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.
מעבר לנדרש יוער כי דין הבקשה להידחות אף לגופו של עניין. אין במילים כדי למצות את היקפי הנזק והחורבן שממיתים הסמים על כל שכבות החברה. מקומו של סם ההרואין לא נפקד מהרשימה המפוקפקת של הסמים המסוכנים, ומאפייני הסם הכוללים התמכרות גבוהה ומסוכנות בהיותו גורם למוות לצד נפוצותו בקרב המשתמשים בכלל ובני נוער בפרט, הם שהופכים את העבירות של המבקש לחמורות ביותר. על פי ניתוחו של בית משפט השלום, היסטוריית הכניסות והיציאות של המבקש לבתי הכלא בייחוד בעשור האחרון מלמדת כי השיקולים האינדיבידואליים בענישה אינם פועלים לטובתו בעניין המאסר. לא מצאתי לנכון להתערב אף בקביעה זו.
סוף דבר, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, כ"ב באלול התשס"ז (5.9.2007).
ש ו פ ט