פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
6248/17 -
א'
לפני:
כבוד השופט א' שהם
המבקשת:
ידיעות אינטרנט שותפות רשומה
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פרקליטות המדינה
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בע"פ 13822-07-17, שניתנה על-ידי כב'
השופט ע' כהן, ביום 30.7.2017
בשם המבקשת:
עו"ד פז מוזר
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט ע' כהן ), בע"פ 13822-07-17, מיום 30.7.2017. בגדרה של ההחלטה נדחה ערעורה של המבקשת על החלטתו של בית משפט השלום בבאר-שבע (כב' השופט ד"ר י' ליבדרו ), בת"פ 47591-04-15, מיום 29.6.2017, אשר במסגרתה נדחתה בקשתה של המבקשת לביטול צו איסור פרסום.
רקע עובדתי והליכים קודמים
2 .
נגד המשיב 1 (להלן: המשיב ) הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין ).
3.
ביום 28.4.2015, ולצורך הגנה על ביטחונו של המשיב, ניתן על-ידי בית משפט השלום בבאר-שבע צו ארעי לאיסור פרסום ההליכים המתנהלים בעניינו, במסגרת ת"פ 47591-04-15 (להלן: צו איסור הפרסום ).
4.
ביום 31.5.2017, הורשע המשיב, על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין. ביום 26.6.0017, גזר בית משפט השלום על המשיב את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 10 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, לבל יעבור המשיב עבירת מרמה מסוג פשע; 6 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, לבל יעבור המשיב עבירת מרמה מסוג עוון; וקנס בסכום של 5,000 ₪ או 45 ימי מאסר תמורתו.
5.
ביום 26.6.2017, הגישה המבקשת בקשה לביטול צו איסור הפרסום. ביום 29.6.2017, ולאחר דיון שהתקיים במעמד הצדדים, קיבל בית משפט השלום את בקשת
המבקשת לביטול צו איסור הפרסום, באופן חלקי, והתיר לפרסם את הפרטים הבאים:
"לאחרונה נידון נאשם לתקופת מאסר בגין הונאה של רשויות אכיפת החוק;
ההונאה קשורה בכך שהנאשם קיבל מידי רשויות אכיפת החוק סכום כסף כדי לרכוש מאחר דבר מה שנאסר להחזיקו על פי חוק;
לאחר קבלת הכסף על ידי הנאשם מידי רשויות אכיפת החוק, הנאשם סיפק לרשויות את אותו דבר מה אך זה היה מזויף."
6.
המבקשת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע על החלטת בית משפט השלום, מיום 29.6.2017, בטענה כי מדובר בהחלטה בלתי סבירה.
7.
ביום 30.7.2017, ניתנה ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור שלפניי, בגדרה
דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה של המבקשת, בקובעו, כי:
"בית משפט קמא ערך את האיזון הנכון כאשר מצד אחד
מונחת בפניו זכות הציבור לדעת, ומצד שני, ביטחונו האישי של המשיב...
...
אני מקבל את מסקנת בית משפט קמא, כי במקרה זה יש לקבוע שקיימת אפשרות סבירה לסיכון ביטחונו של המשיב אם ייחשפו פרטי הפרשייה, ולכן יש לשמור על זהותו של המשיב בסוד, וכן למנוע חשיפת זהותו על ידי פרטים הקשורים לפרשיה."
הבקשה לרשות ערעור
8.
בבקשת רשות הערעור שלפניי, משיגה המבקשת על החלטתו של בית המשפט המחוזי, מיום 30.7.2017. המבקשת חוזרת על הטענות שהועלו על-ידה בפני הערכאות הקודמות, ובכלל זה, כי הפרטים שהותרו לפרסום אינם מאפשרים לה לפרסם ידיעה תקשורתית; וכי בית משפט השלום נתן משקל עודף לעמדת קצין החסיונות, ולעומת זאת, נמנע מלתת משקל מספק לעקרון פומביות ההליך המשפטי, ולחלוף הזמן מיום מתן צו איסור הפרסום ועד היום. לעמדת המבקשת, המקרה דנן מצדיק מתן רשות ערעור, וזאת, בהינתן החשיבות המשפטית " החורגת מעניינם של הצדדים "; לנוכח הערכים החוקתיים " העומדים על הכף "; ובשל העדר הנמקה הולמת באשר לקביעתו של בית משפט המחוזי, כי קיימת " אפשרות סבירה " לסיכון ביטחונו של המשיב. עוד סבורה המבקשת, כי בית משפט המחוזי התעלם מכך שבית משפט השלום, מנע את פרסום פרטי הפרשה, על אף שקבע, כי " כוחה של
התשתית העובדתית מוגבלת למדיי ". לפיכך, גורסת המבקשת כי יש ליתן לה רשות ערעור, לקבל את ערעורה לגופו, ולהורות על ביטול צו איסור הפרסום, באופן שיהיה בידה לפרסם את פרטי הפרשה, ללא ציון שמו של המשיב.
דיון והכרעה
9.
כידוע, רשות
ערעור " בגלגול שלישי " תינתן במשורה והיא שמורה למקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית כבדת משקל או סוגיה ציבורית רחבת היקף, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים להליך; או למקרים בהם מתעורר חשש מפני עיוות דין מהותי או אי-צדק שנגרם למבקש
(רע"פ 226/17 מסיקה נ' מדינת ישראל (6.3.2016); רע"פ 9171/16 כלבונה נ' מדינת ישראל
(5.1.2017); רע"פ 10059/16 בדיר נ' מדינת ישראל
(14.3.2017); רע"פ 5995/17 כהן נ' מדינת ישראל
(5.9.2017)).
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, נחה דעתי כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה האמורות, שכן מדובר בעניינה הפרטי של המבקשת, ואין מתעורר חשש לעיוות דין או לחוסר צדק שנגרם לה. בנוסף, טענות המבקשת כבר הועלו, רובן ככולן, בפני ערכאת הערעור, אשר התייחסה אליהן ודחתה אותן לגופן, ומשכך, נראה כי המבקשת מנסה, במסגרת הבקשה, לערוך מעין "מקצה שיפורים" לתוצאת הערעור, ניסיון שאין להיעתר לו (רע"פ 7364/17 הרניב נ' מדינת ישראל (24.09.2017); רע"פ 7665/16 א. סביח למסחר כללי בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד התמ"ת (14.11.2016); רע"פ 9632/16 מקוריה נ' מדינת ישראל (15.12.2016)). די בטעמים אלו, כדי לדחות את הבקשה.
10.
בבחינת למעלה מן הצורך, אומר כי מרבית טענותיה של המבקשת, בשאלת קיומה של סכנה לביטחונו של המשיב, מופנות כלפי קביעות שבעובדה, אשר נעשו על ידי בית משפט השלום. זאת, שעה שידוע כי התערבות ערכאת ערעור בממצאים מעין אלו, אשר נקבעו על ידי הערכאה הדיונית, תיעשה במקרים חריגים ומצומצמים בלבד, לא כל שכן עת עסקינן ברשות ערעור "בגלגול שלישי" ( רע"פ 372/17
ח'ורי נ' מדינת ישראל
(18.1.2017)). בנידון דידן, ולאחר שהתקיימו מספר דיונים בנוכחות קצין החסיונות ובא-כוחה של המשיבה 2 (להלן: המשיבה ), על מנת להתרשם האם חשיפת פרטי הפרשה עלולה להעמיד את המשיב בסכנה לפגיעה – הגיע בית משפט השלום לכלל מסקנה כי קיימת סכנה לביטחונו של המשיב, ומשכך לא ניתן לחשוף את פרטי הפרשה בעניינו. יתרה מזאת, אף בית המשפט המחוזי קיים דיון בנוכחות קצין החסיונות ובא-כוחה של המשיבה, ולאחר ששמע את הצדדים אימץ את מסקנתו של בית משפט השלום, באשר לסכנה לביטחונו של המשיב, הטמונה בחשיפת פרטי הפרשה.
לאור האמור, הנני תמים דעים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי, כי התוצאה אליה הגיע בית משפט השלום מבטאת, בנסיבות העניין, איזון ראוי בין עקרון הפומביות לבין הצורך בשמירה על ביטחונו של המשיב, ולא מצאתי כי יש בסיס להתערבותו של בית משפט זה ב" גלגול שלישי ".
11.
אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית בזאת.
ניתנה היום, ל' בכסלו התשע"ח (18.12.2017).
ש ו פ ט