רע"פ 6264/10 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

המבקש שימש כשוטר במשטרת ישראל, אולם עובדה זו לא מנעה ממנו להסיע במכוניתו, במספר מקרים, סוכן משטרתי סמוי, אשר הציג עצמו בפניו כשוהה בלתי חוקי. המבקש הוסיף והציע לאותו סוכן, תמורת תשלום, סיוע בהסדרת כניסתם לישראל של פועליו, וסיוע במקרה בו יעוכבו לבדיקה על-ידי אנשי משמר הגבול. בגין כך קיבל המבקש מהסוכן תמורה, בכסף ושווה כסף.

נגד המבקש הוגש כתב אישום לבית-משפט השלום בירושלים, ובסופו של יום הוא הורשע בשתי עבירות של לקיחת שוחד, שלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים ושלוש עבירות של ניסיון הסעה שלא כדין. בעקבות הרשעתו נדון המבקש ל-10 חודשי מאסר ו-6 חודשים מאסר על תנאי. ערעור שהגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי, התקבל בחלקו. הוא זוכה מעבירה אחת של מרמה והפרת אמונים, ועונשו הועמד על תשעה חודשי מאסר.

2.

בבקשה הנוכחית עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. הוא אינו חולק על הקביעות העובדתיות בעניינו, אולם תומך את בקשתו באלה: לגישתו, אין להרשיעו הואיל וסוכן המשטרה הדיחו לבצע את העבירות; הרשעתו בניסיון להסעה שלא כדין הנה שגויה, הואיל ואותו סוכן שהה בישראל כחוק, עובדה שמנעה את האפשרות למימוש העבירה; הבטחותיו לאותו סוכן כי יסייע לו – באמצעות קשריו במשמר הגבול ובמנהל האזרחי – היו בגדר התרברבות, ולא הוכח כי רצה או כי היה יכול לממשן; המשטרה חטאה במחדל כאשר נמנעה מלחקור אנשים בשמם נקב וסוכן נוסף שהיה מעורב בפרשה; לא הוכחו כדבעי יסודותיה של עבירת השוחד, ובפרט כי המבקש קיבל מתת מהסוכן תמורת "פעולה הקשורה בתפקידו", שכן סוגיות של כניסה לישראל אינן חלק מתפקיד המבקש המשמש שוטר סיור במשטרת ירושלים; לבסוף, טען המבקש כי עונשו חמור יתר על המידה.

3.

דין הבקשה להידחות, ולא רק משום שהיא מתמקדת בעניינו הפרטני של המבקש ואינה מעלה שאלה משפטית עקרונית (( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 130 (1982)) . לטענותיו הרבות אין אחיזה של ממש באדנים משפטיים או עובדתיים – והן ממוקדות כולן ביישום כללים משפטיים נוהגים על המקרה הקונקרטי. הטענה כי המבקש הודח לדבר עבירה נדחתה כדין בבית-המשפט המחוזי (עמוד 8 לפסק-הדין), הואיל והמסכת העובדתית הצביעה על כך שהוא היה זה שהציע את הסיוע לסוכן. טענתו כי היה על המשיבה לחקור ולהעיד בבית-המשפט את האנשים השונים אשר נקב בשמם כמקורביו, ולגישתו היו מעידים כי כלל לא היה יכול לקיים את שהבטיח לסוכן, אינה מתיישבת עם העובדה שלא טרח להביא עדים אלה מטעמו כדי לתמוך בקו הגנתו.

4.

גם בהשגותיו של המבקש על הרשעתו בניסיון לעבור עבירה של הסעה שלא כדין, אין ממש. כאמור, הסוכן אותו הסיע המבקש שהה בישראל כדין – אולם המבקש לא ידע זאת. לפיכך, המבקש הורשע רק בניסיון לעבור עבירה, וזאת נוכח הוראות סעיף 26 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אשר קובע: "לענין נסיון, אין נפקה מינה אם עשיית העבירה לא היתה אפשרית מחמת מצב דברים שהמנסה לא היה מודע לו או טעה לגביו". עמדתו של המבקש היא כי מעשיו אינם יכולים להוביל להרשעתו, שכן גם המעשה המושלם שביקש לבצע לא היה מהווה עבירה, אולם בכך הוא שוגה בהבנת הדין. המעשה המושלם אותו ניסה לבצע, אינו הסעתו של סוכן משטרה השוהה בישראל כדין – כפי שקרה בסופו של דבר – אלא הסעתו של מי שנחזה בעיניו כשוהה בלתי-חוקי.

5.

באשר להרשעת המבקש בעבירת שוחד - מעשיו מעידים עליו כי לא במקרה סייע לאותו סוכן והבטיח להפעיל את קשריו בקרב גורמים שונים. מקור יכולתו לעשות זאת היה בתפקידו: במקרה אחד, הסתייע המבקש בתעודות השוטר שלו כדי לאפשר את כניסת הסוכן לישראל. במקרה אחר הוא תאר בפני הסוכן את פריסת מחסומי הכניסה לישראל, וכן את קשריו עם גורמים במשמר הגבול ובמנהל האזרחי, ואף נקב בשמם של מכריו אשר עובדים בגופים אלה, באמצעותם התכוון לקדם את עניינו. המבקש בחר, אם כן, לנצל את קשריו והכלים העומדים לרשותו מכוח תפקידו למטרת הפקת רווחים. מטבע הדברים, הסיוע שהושיט לאותו סוכן לא היה קשור לסמכויותיו הישירות כשוטר סיור בירושלים, אולם עבירת השוחד כוללת בגדרה גם מעשים הקשורים לתפקידו של עובד הציבור גם אם אינם נכללים בגדר סמכויותיו הישירות (ע"פ 534/78 קוביליו נ' מדינת ישראל , פ"ד לד(2) 281, 302 (1979); רע"פ 3352/06 בוזגלו נ' מדינת ישראל בפסקה 17 (טרם פורסם, 12.6.08)).

נוכח האמור, הבקשה נדחית.

המבקש יתייצב בתאריך כ"ז בשבט התשע"א (1.2.2011), עד לשעה 10:00, במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים כדי לשאת בעונשו.