פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
6314/04
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשת:
גליה שוורץ
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט
המחוזי בנצרת בע"פ 1189/04, מיום 17.6.04, שניתנה על-ידי כבוד הנשיא
(בפועל) מ' בן-דוד
בשם המבקשת: עו"ד יוסי
נקר
בשם המשיבה: עו"ד נעמי
כ"ץ
החלטה
כנגד המבקשת הוגש כתב אישום לבית-משפט השלום בנצרת. בית-משפט השלום בנצרת (כבוד השופט ד' פורת) החל בשמיעת הראיות בתיק שבפניו (ת.פ. 3080/02) ולעת עתה כבר התקיימו כאחד-עשר ישיבות לרבות ישיבות הוכחות.
ביום 29.4.04 החליט נשיא בית-משפט השלום בנצרת (כבוד הנשיא ת' כתילי) על העברת התיק לבית-משפט השלום בטבריה, שם ישמע בפני כבוד השופט ד' פורת. נשיא בית-משפט השלום בנצרת פירט, בהחלטתו מיום 14.6.04, את הטעם שבעטיו הועבר הדיון וקבע, כי בשל שינויים בסדרי עבודתו של כבוד השופט ד' פורת, הוא עבר לכהן בבית-משפט השלום בטבריה, ומאחר וכבוד השופט ד' פורת החל בשמיעת הראיות בתיק בבית-משפט השלום בנצרת, הוחלט על העברת התיק לבית-משפט השלום בטבריה, במטרה לאפשר לכבוד השופט ד' פורת להמשיך בשמיעת התיק, וזאת למען הצדק ויעילות הדיון.
על החלטה זו ערערה המבקשת לבית-המשפט המחוזי בנצרת, אשר דחה, ביום 17.6.04, את הערעור בקובעו, כי למבקשת לא הייתה כל זכות ערעור על ההחלטה להעברת הדיון וכי אין כל דופי בהחלטתו של נשיא בית-משפט השלום בנצרת.
המבקשת סירבה לקבל עליה את הדין והגישה לבית-המשפט המחוזי בקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 17.6.04.
ביום 22.6.04 דחה בית-המשפט המחוזי את הבקשה.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה חזרה המבקשת על טענותיה אותן העלתה בפני בית-המשפט המחוזי.
ביום 6.7.04 החלטתי, כי על המשיבה להגיב לבקשת רשות הערעור תוך 21 יום.
או-אז, ביום 7.7.04, הגישה המבקשת לבית-משפט זה בקשה דחופה לעיכוב ביצוע החלטת נשיא בית-משפט השלום בנצרת, מאחר ולטענתה בתיק קבועים דיונים ליום 11.7.04 וליום 15.7.04 בבית-משפט השלום בטבריה בפני כבוד השופט ד' פורת. כמו-כן, טוענת המבקשת בבקשתה זו, כי בישיבה שהתקיימה ביום 13.5.04 בפני כבוד השופט ד' פורת, בה נקבעו המועדים האמורים, הודיע כבוד השופט ד' פורת, כי מבחינתו, יוכל לשבת בדין במועדים אלה הן בבית-משפט השלום בטבריה והן בבית-משפט השלום בנצרת. עוד מוסיפה וטוענת המבקשת, כי החלטת העברת הדיון בתיק לבית-משפט השלום בטבריה מנוגדת לסעיף 49(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט).
ביום 7.7.04 החלטתי, כי על המשיבה להגיב לבקשה לעיכוב ביצוע ואכן המשיבה הגישה את תגובתה כאמור לעיל, בגדרה טענה, כי לטעמה, החלטת נשיא בית-משפט השלום בנצרת ניתנה מכוח הסמכות הקיימת בסעיף 44(ב) לחוק בתי המשפט.
החלטתי לדחות את הבקשה.
סעיף 49 (א) ו- (ב) לחוק בתי המשפט קובע:
"49. 'העברת ענין מבית משפט שלום אחד למשנהו
(א) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות שענין שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט שלום במקום פלוני וטרם החל בדיון בו או שענין שהוחלט בו על פסלות שופט, בין שהחל הדיון בו ובין שטרם החל הדיון בו, יהיה נידון בבית משפט אחר הנמצא באזור שיפוט שבו הוא מכהן כנשיא.
(ב) החלטה כאמור בסעיף קטן (א) ניתנת לערעור לפני נשיא בית משפט מחוזי."
לפי הוראת סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט, על-מנת שיחול הסעיף, צריך לחול אחד משני התנאים הבאים: האחד, כי מועד הגשת הבקשה להעברת מקום הדיון באותו מחוז יהיה לפני תחילת הדיון קרי: לפני ישיבת ההוכחות. השני, ניתן להגיש בקשה להעברת מקום הדיון לאחר תחילת הדיון, כאשר ניתנה החלטה על פסלות שופט שדן בתיק .
ברם, בענייננו, שמיעת הראיות בעניינה של המבקשת בבית-משפט השלום בנצרת כבר החל, ולא ניתנה כל החלטה על פסלות שופט. לפיכך יוצא, כי סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט, אינו חל בנסיבות המקרה שלפני.
סעיף 44(ב) לחוק בתי המשפט קובע:
"44. 'מקום ישיבת בית המשפט'
(ב) בית משפט שלום רשאי לשבת לדין בענין מסויים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון, ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו."
לפי סעיף 44(ב) לחוק בתי המשפט, בית-משפט שלום רשאי לשבת בדין בעניין מסוים במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק ולמען יעילות הדיון. ואולם, אם בית משפט שלום ישב לדין בענין מסוים במקום שאינו מקום מושבו והמקום הינו מחוץ לאזור שיפוטו, יש צורך בהסכמת נשיא בית-המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו.
בענייננו, בית-משפט השלום בנצרת ובית-משפט השלום בטבריה נמצאים באותו מחוז שיפוט, הוא מחוז נצרת, כך שבנסיבות העניין, לא נדרשה הסכמת נשיא בית-המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו.
מכל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה, כי הן בהחלטת בית-משפט השלום בנצרת והן בהחלטת בית-המשפט המחוזי לא נפלה כל טעות ולא מצאתי מקום להתערבות בית-משפט זה.
מעבר לדרוש יוער, כי עניינה של המבקשת נדון בפני שתי ערכאות. הכלל הוא, כי הרשות לערער ניתנה במשורה באותם מקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינם הפרטיקולרי של בעלי-הדין. במקרה דנן, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים לה והמבקשת לא הצביעה על עילה, המצדיקה דיון בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123).
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. ממילא מתייתר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע.
ניתנה היום, י"ט בתמוז תשס"ד
(8.7.04).
ש
ו פ ט