רע"פ 6325/09 האדי אבו זלאם נ. מדינת ישראל

1.

המבקש הודה בפני בית משפט השלום בעכו בכך שביום 3.7.2007 דחף את רעייתו וסטר לה בפניה, ולאחר שלושה ימים פנה לבנם ואמר לו "תגיד לאמא שלך שאם לא תפתח את הדלת יהיה אסון". נוכח מעשיו אלה הורשע המבקש בעבירות של איומים ותקיפת בן זוג, עבירות לפי סעיפים 192, 379 ו-382 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהמשך, נדון המבקש לשישה חודשי מאסר על דרך של עבודות שירות, שמונה חודשים מאסר על תנאי, וכן הופעלו, בחופף, שני מאסרים על תנאי, בני ששה חודשים כל אחד, שעמדו נגד המבקש.

הממונה על עבודות השירות לא מצא את המבקש מתאים לשאת בעונשו בדרך של עבודות שירות, והוא שב על קביעתו זו גם לאחר שנתבקש לשקול את עמדתו בשנית. הממונה נימק את החלטתו בכך שבשני מקרים בעבר בהם הוטל על המבקש לבצע עבודות שירות חלף מאסר, תפקודו היה לקוי והוא סיים את העבודות זמן ניכר לאחר המועד המתוכנן. במצב זה קבע בית משפט השלום כי על המבקש לשאת בעונשו מאחורי סורג ובריח.

2.

את השגותיו כנגד גזר הדין הביא המבקש בפני בית המשפט המחוזי, שם טען כי הממונה על עבודות השירות חרג מסמכותו בהמלצות שהגיש בעניינו. בית המשפט דחה השקפה זו של המבקש, וקבע כי הערכאה הדיונית לא שגתה בהחלטתה לאמץ את חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות.

3.

בבקשה הנוכחית עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולכך אין בידי להיעתר. הלכה היא, כי רשות ערעור ניתנת אך במקרים בהם מועלית שאלה עקרונית, בעיקר משפטית, החורגת מעניינו הפרטני של המבקש ועשויות להיות לה השלכות על מתדיינים רבים ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינו של המבקש אינו מעורר

שאלה מסוג זה. בית המשפט המחוזי, אשר נתן את דעתו לכל טענות המבקש, מצא כי לאמור בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות יש על מה לסמוך נוכח התנהגות המבקש בעבר, ובמסקנה זו לא מצאתי כל פגם.

אי-לכך, הבקשה נדחית, ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.