רע"פ 6327/11 נאדל כרכי נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא סגל) בעפ"ג 15524-02-11 מיום 12.7.11, שלא להאריך את המועד להגשת ערעור על חומרת העונש שהוטל על המבקש.

רקע והליכים

ב.

המבקש הורשע בשנת 2010, על פי הודאתו, בעבירות של פריצה לרכב, גניבה מרכב, החזקת כלי פריצה לרכב והסעת שוהים בלתי חוקיים. כנטען, בשנת 2005 הסיע המבקש את שני בני דודו, תושבי השטחים, בירושלים, ואחד מהם גנב רדיו מרכב חונה.

ג.

במסגרת הטיעון לעונש התבקשו תסקיר שירות מבחן וחוות דעת הממונה על עבודות שירות. שירות המבחן המליץ על 100 שעות שירות לציבור ועל מאסר מותנה. הממונה על עבודות שירות לא מצא להמליץ על שילוב המבקש בעבודות שירות, שכן חוות הדעת של המעסיק והמפקח על עבודות שירות ביחס למאסר קודם על דרך של עבודות שירות שהיה עליו לבצע, היו לא חיוביות. לאחר ששקל את מכלול הנסיבות ובהן חומרת העבירה, גזר בית המשפט על המבקש 3 חודשי מאסר בפועל ויום ומאסר על תנאי למשך שנתיים.

ד.

המבקש עירער לבית המשפט המחוזי. המשיבה הסכימה לעיכוב ביצוע. המבקש לא התייצב לדיון בערעור, והערעור נדחה ביום 11.4.11 (סגן הנשיא סגל והשופטים הכהן וגרינברגר). על המבקש היה להתייצב לריצוי מאסרו ביום 17.4.11, אך הוא לא עשה כן.

ביום 12.7.11 דחה בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא סגל) בקשה לפי סעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982 להארכת מועד להגשת הערעור. נקבע, כי על המבקש להתייצב לריצוי עונשו ביום 4.9.11. כנמסר, עד למועד זה טרם התייצב.

הבקשה והתגובה

ה.

לטענת המבקש, לא התייצב לדיון בערעור, שכן היה עצור ברשות הפלסטינית, ומייד לאחר שחרורו פנה לבית המשפט. נטען לשיהוי ניכר בהגשת כתב האישום (כ-4 שנים לאחר ביצוע העבירות), וכן סירובו של בית המשפט להיענות לבקשה להארכת מועד ללא דיון וללא תגובת המדינה מנע ממנו משפט צדק.

ו.

בתגובת המשיבה הודגש, כי המבקש עשה דין לעצמו ולא התייצב עד היום לריצוי מאסרו בניגוד לשתי החלטות של בית המשפט המחוזי, ועל כן חרף תקופת המאסר הקצרה לא תוכל להסכים לעיכוב ביצוע. נטען, כי ההשתהות בהגשת כתב אישום היא שיקול כבד משקל ביחס למידת העונש, אך הוא נלקח בחשבון על ידי בית המשפט בגזרו את הדין. צוין, שהבקשה להארכת מועד לא הוגשה מייד לאחר שחרורו של המבקש, אלא לאחר שלושה חודשים, והוסף, כי עברו של המבקש אינו נקי וחוות הדעת בעניינו אינן חיוביות.

ז.

על המבקש סעד שברשות לבוא בידיים נקיות. המבקש עשה דין לעצמו ולא התייצב למאסר תוך הקלת ראש בהחלטות שיפוטיות. הגשת הבקשה להארכת מועד כתום חודשים ארוכים מאז מועד ההתיצבות, להבדיל מעצם המעצר ברשות הפלסטינאית שהיה מהוה עילת עיכוב, אינה תומכת בקבלתה בהיעדר נימוק ראוי לפער. יתרה

מכך,

כפי שציין בא כוח המשיבה, עניינו של סעיף 201 לחוק הוא בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, אולם זו אינה אפשרית משהוגש הערעור ונדחה;

ההליך המתאים הוא סעיף 208 לחוק, אך אפילו ראינו בקשה זו כמוגשת לפי אותו סעיף, אין נימוק של ממש להשתהות שלאחר שחרורו הנטען של המבקש מן הרשות הפלסטינאית. בנסיבות אלו לא מצאתי להיעתר למבוקש.

ח.

המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 18.9.11 בשעה 10:00 בבית המעצר במגרש הרוסים.