רע"פ 6350/08 מזוראל שרותי רפואה בע"מ נ. מדינת ישראל

1.

מבקשת 1 (להלן: "המבקשת") הייתה בעת הרלוונטית חברה שעסקה בשירותי רפואה ועזרה ראשונה. מבקש 2 (להלן: המבקש") היה מנהלה. המבקשים הורשעו, על-פי הודאתם, באי הגשת דוחות מע"מ תקופתיים. בעקבות כך, נגזר למבקשת קנס בסך 40,000 ש"ח ואילו המבקש נדון לעשרה חודשי מאסר, והופעלו, במצטבר, חודשיים מאסר על-תנאי שעמדו נגדו. כמו כן, נגזרו לו שמונה חודשים מאסר על-תנאי וקנס בסך 30,000 ש"ח. לטענת המבקשים, בטרם ניתן גזר-הדין, ומאחר ובאותו שלב הסיר המבקש את עיקר מחדלו, ביקש התובע דחייה קצרה במועד הדיון כדי לאפשר למבקש להסדיר את שארית חובו. משנדחתה בקשה זו, עתר התובע עצמו להסתפק בעונש לריצוי בעבודות שירות, ובקשתו לא התקבלה. למהלך דברים זה, יצוין, אין כל תיעוד בפרוטוקול הדיון.

2.

ערעור שהגישו המבקשים לבית-המשפט המחוזי נצרת, ושכוון כנגד גזר-הדין, התקבל בחלקו. נקבע, כי בית-משפט השלום לא החמיר עם המבקשים יתר על המידה, אולם, נוכח העובדה שהם סילקו לבסוף את עיקר מחדליהם, עונשו של המבקש הוקל מעט, כך שנקבע כי הוא ישא במאסר המותנה שהופעל, בחופף. שאר חלקי גזר-הדין נותרו על כנם. טענת המבקשים, לפיה שגה בית-משפט השלום בכך שלא הסתפק בעבודות שירות, נדחתה. נקבע, כי בקשת התובע לדחות את הדיון בטיעונים לעונש ולהסתפק בעבודות שירות, אינה משתקפת בפרוטוקול הדיון, ובנסיבות אלו היה על המבקשים להגיש בקשה לתיקונו. לבסוף, עמד בית-המשפט המחוזי על כך שהמבקשים לא הגישו את הדוחות כמתחייב לאורך תקופה ארוכה, אף שבעבר הורשעו בעבירה דומה ולמבקש אף נגזר מאסר על-תנאי.

3.

כעת עותרים המבקשים ליתן להם רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ובפיהם הטענה ששימשה אותם בעבר, היינו, כי טעה בית-משפט השלום בכך שהתעלם מהמלצת התובע בעניינו של המבקש. עוד נטען, כי המבקשים עשו ככל יכולתם על-מנת להסיר את מחדלם, וכי לשם כך לווה המבקש כספים מכל בני משפחתו. לבסוף, נטען כי אשתו של המבקש לקתה לאחרונה בבריאותה, והיא צפויה לעבור טיפולים ממושכים וקשים.

4.

אין בידי להיעתר לבקשה. הלכה פסוקה היא כי חומרת העונש כשלעצמה אינה מקימה עילה לערעור שני, למעט מקרים חריגים (רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646 (2003)). עניינו של המבקש אינו נמנה עם אותם חריגים. שתי ערכאות שקלו

בכובד ראש את העונש הראוי לו, ונתנו את דעתן למאמצים שעשה כדי לסלק את מחדליו. אין בפני עילה המצדיקה את ליבון עניין העונש בשלישית, ומכאן החלטתי לדחות את הבקשה, וממילא גם את הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.