רע"פ 6360/09 אילן חדיר נ. מדינת ישראל

1.

המבקש הורשע בבית-משפט השלום בבאר-שבע, בעבירות של מסירת דיווח כוזב מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס, וכן בעבירות של ניכוי תשומות שלא כדין ובהעדר מסמכים – אותן ביצע בין השנים 1994 עד 1999, באופן שאפשר לו להימנע מתשלום מס בסכום כולל של מעלה מ-180,000 ש"ח. בעקבות כך, נדון המבקש לשמונה חודשי מאסר, שנה מאסר על-תנאי וקנס בסך 10,000 ש"ח.

2.

המבקש ערער על פסק הדין בפני בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, ולאחר שסנגורו הודיע לבית-המשפט כי הוא חוזר בו מן הערעור כנגד הכרעת-הדין, דחה בית-המשפט גם את החלק האחר בערעור, זה שהתייחס לעונש. בהמשך, פנה המבקש לבית-המשפט המחוזי בבקשה לבטל את פסק-הדין, בטענה כי סנגורו הסתלק מן הערעור כנגד ההרשעה ללא הסכמתו. בקשה אחרונה זו נדחתה, ובעקבות כך עותר המבקש ליתן לו רשות לערער.

3.

אין בידי להיעתר לבקשה. ראשית , הואיל וקיומו של ערעור שני נועד ללבן סוגיות עקרוניות, לרוב משפטיות, להן עשויה להיות השלכה על ציבור גדול של מתדיינים. עניינו של המבקש אינו נמנה על אלה, מאחר והשאלה האחת הטעונה הכרעה, היא שאלה עובדתית פרטנית - אם החזרה מן הערעור כנגד ההרשעה נעשתה על דעתו. שנית , אף לגופו של עניין לא מצאתי כי עומדת למבקש עילה לקיומו של ערעור שני. עיון בפרוטוקול הדיון של בית המשפט המחוזי מלמד, כי המבקש נכח בדיון, ושמע את הצהרת בא-כוחו בדבר החזרה מן הערעור כנגד ההרשעה (ראו עמ' 9 לפרוטוקול). בעקבות כך ניתנה למבקש עצמו הזדמנות לומר את דברו, ולא מצאתי בדבריו הסתייגות כלשהי מהצהרתו של בא-כוחו. בנסיבות אלו שוב אין מנוס מן המסקנה כי לידתה של בקשה זו באכזבתו של המבקש מתוצאת פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ואין צורך לומר כי עניין זה אינו מקים עילה לקיומו של ערעור נוסף.

אי-לכך, הבקשה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.