פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
רע"פ
6372/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקש
:
יוחנן מיכאל
נגד
המשיב
:
יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה
בקשת
רשות ערעור על פסק-דין בית-המשפט
המחוזי
בחיפה מיום 11.7.02 בע"פ 2323/02,
שניתן
על-ידי כבוד הנשיא מ' לינדנשטראוס,
והשופטים
ש' ברלינר וי' דר
בשם
המבקש: עו"ד יואל גולדברג
החלטה
נגד המבקש ניתן צו מינהלי, בהסכמתו, בגידרו אף הוסכם לעכב ביצוע של צו-הריסה שהוצא נגד מבנה שהקים, עד למתן ההחלטה בבקשה לקבלת היתר. עוד הוסכם, כי במקרה של דחיית הבקשה תבוצע ההריסה "בתוך 30 יום ממשלוח ההודעה למבקש". הבקשה להיתר נדחתה ולמבקש נשלחה הודעה. או אז, פנה המבקש לבית-משפט השלום בחיפה בבקשה לביטול צו ההריסה, בטענה כי פקע בשל איחור במתן ההודעה. טענתו הייתה, כי המועד הקובע למרוץ 30 הימים אינו מועד המשלוח אלא תאריך קבלת ההודעה במשרדו. משדחה בית-משפט השלום את בקשתו, הגיש המבקש ערעור לבית-המשפט המחוזי. ערעורו נדחה.
בית-המשפט המחוזי קבע, כי הלכה פסוקה היא, שתקופת 30 הימים נמנית מחדש בכל פעם, אף כאשר העניין מתעכב בבית-המשפט, וכי בעניינו של המשיב לא פקעו כלל 30 הימים ואפילו פקעו, מפסק-דינו של בית-משפט השלום עולה שבכל מקרה כוונתו הייתה ל"אפשר 30 הימים הדרושים לביצוע ההריסה".
מכאן הבקשה לרשות ערעור, שבגידרה נטען כי בית-המשפט המחוזי התייחס לשאלות הכלליות הנוגעות לפקיעת צו ההריסה, אך לא נתן דעתו לטענות המיוחדות למקרהו של המבקש.
בתשובתו לבקשה הבהיר המשיב, כי הוסכם על שני הצדדים שהביצוע יעוכב במשך 30 יום, החל מתאריך משלוח ההודעה על-ידיו.
הבקשה אינה יכולה להתקבל. שכן, מתשובת המשיב עולה בבירור, כי המחלוקת אינה נוגעת לשאלה שבמשפט אלא לשאלה שבעובדה, ואין היא יכולה להקים עילה למתן רשות ערעור.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ז בתשרי תשס"ג
(3.10.02).
ש
ו פ ט ת