רע"פ 638/07 יעקב אוקסנקרוג נ. מדינת ישראל

בית-משפט השלום בירושלים מצא את המבקש אשם ב-16 מתוך 19 אישומים שיוחסו לו, ועניינם עבירות של קבלה וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות,

מרמה, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות והוצאת שיק ללא כיסוי. את אלה ביצע המבקש בחברת אנשים אחרים, כשיחד רכשו בשנת 1997 סחורה בבתי עסק שונים בירושלים, ותמורתה שילמו בשיקים ללא כיסוי, בכוונה להונות את הסוחרים.

בעקבות הרשעתו נגזרו למבקש 12 חודשי מאסר, שמונה חודשי מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלוננים בסכום של 100,000 ש"ח. ערעור, שהוגש לבית-המשפט המחוזי בירושלים נדחה, לאחר שזה לא ראה להתערב במסקנותיה של הערכאה הדיונית, כמו גם בעונש שנגזר.

המבקש, הממאן להשלים עם ההכרעה בענינו, עותר כי יותר לו לערער בשנית על פסק-הדין, כי עד להכרעה בבקשה יעוכב ביצוע העונש, וכי ייאסר פרסום פרטיו המזהים. את יהבו הוא משליך על הטענה, כי את המעשים המיוחסים לו ביצע בשירותה של משטרת ישראל, מטעמה פעל כסוכן סמוי.

ברם, טענה זו, אותה העלה המבקש כבר בבית-משפט השלום ואודותיה אף נחקר בחקירה הנגדית בידי בא-כוח המשיבה, נדחתה כבלתי מהימנה (פסקה 9 להכרעת-הדין בבית-משפט השלום, 2.3.06). חשוב להדגיש, כי הן בבית-משפט השלום והן בערעורו לבית המשפט המחוזי, זכה המבקש לייצוג משפטי בידי מספר פרקליטים, לרבות במינוי מטעם הסנגוריה הציבורית. חרף זאת, הוא לא טרח להוכיח את טענתו בדבר היותו סוכן משטרה, לא על ידי הצגתו של תיעוד הולם ולא על ידי זימונם של אנשי משטרה אשר היו עשויים לאמת את גרסתו. יתרה מכך, גם בדיקה נוספת שערכה המשיבה עובר למתן תשובתה לבקשה, העלתה כי אין לדברים שחר.

אין, אפוא, כל מקום לשוב ולהידרש לטענה זו. מעבר לכך לא נמצאו לי בבקשה סוגיות המצדיקות את ליבונן מחדש, ועל כן איני רואה מקום ליתן רשות לערער.

מטעמים אלה, החלטתי לדחות את הבקשה, כמו גם את בקשות-המשנה אשר נלוו לה. איסור הפרסום, עליו הוריתי בהחלטתי מיום ד' בשבט התשס"ז, בטל. המבקש יתייצב לשאת בעונשו בתאריך כ"א באדר התשס"ז (11.3.07), לא יאוחר מהשעה 11:00, בתחנת המשטרה במגרש הרוסים בירושלים.