החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 6386/10 ליאור בבזרה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תעבורה · עונש פסילה בעבירת נהיגה בקלות ראש עם פגיעה בהולך רגלבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על גזר דין של בית משפט לתעבורה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש הודה בנהיגה בקלות ראש שהסתיימה בפגיעה בהולך רגל ונידון לקנס ולפסילה, וערעורו למחוזי נדחה. בבקשת רשות הערעור לעליון נטען כי העונש חורג מהמדיניות ומחמיר מעונש המינימום. הבקשה נדחתה, שכן חומרת העונש לבדה אינה עילה לערעור שני, ולא נמצא מקרה חריג.

העובדות

המבקש הודה בנהיגה בקלות ראש שהסתיימה בפגיעה בהולך רגל וגרימת חבלה של ממש. בית משפט לתעבורה גזר עליו קנס, 18 חודשי פסילה בפועל ו-6 חודשי פסילה על-תנאי, והמחוזי דחה את ערעורו. המבקש טען כי העונש חורג מהמדיניות הראויה ומחמיר מעונש המינימום, וכי מדובר בתאונה ראשונה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתיר ערעור שני על חומרת עונש הפסילה בעבירת נהיגה בקלות ראש שהסתיימה בפגיעה בהולך רגל?

הלכות

  1. 1

    חומרת העונש לבדה אין בה כדי להקים עילה לקיומו של ערעור שני, ואין די בעונש חמור יותר מרף המינימום כדי להוות עילה למתן רשות ערעור

    ״הלכה היא כי חומרת העונש לבדה אין בה כדי להקים עילה לקיומו של ערעור שני״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • ערעור שני
  • חומרת העונש
  • נהיגה בקלות ראש
  • פגיעה בהולך רגל
  • עונש מינימום
  • פסילה
  • פסילה על-תנאי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

6386/10

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

ליאור בבזרה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית

המשפט המחוזי בתל-אביב, בעפ"ת 32700-02-10, מיום 20.6.10, בפני השופטת תחיה

שפירא

בשם המבקש:

עו"ד דוד גולן

ה ח ל ט ה

1.

המבקש הודה בפני בית-משפט לתעבורה בתל-אביב-יפו בנהיגה בקלות ראש, שהסתיימה בפגיעה בהולך רגל וגרימת חבלה של ממש. על כך דן אותו בית-המשפט לקנס, 18 חודשי פסילה מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה ו-6 חודשי פסילה על-תנאי. ערעור שהגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי, נדחה.

2.

בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות להביא את עניינו בפני בית משפט זה, תוך שהוא חוזר על הטענות אשר שימשו אותו בפני ערכאות קמא. להשקפתו, העונש חורג מן המדיניות הראויה בהיותו חמור מדרישת המינימום הקבועה בחוק, בייחוד נוכח העובדה כי מדובר בתאונה ראשונה בה היה מעורב.

3.

דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי חומרת העונש לבדה אין בה כדי להקים עילה לקיומו של ערעור שני (רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646 (2003)), ולא מצאתי כי עניינו של המבקש נמנה על החריגים להלכה זו. עונש המינימום כשמו כן הוא, ואין די בעונש חמור יותר מרף זה כדי להוות עילה למתן רשות ערעור. גם לגופם של דברים לא מצאתי ממש בטענותיו של המבקש, אשר נבחנו לעומקן בפני שתי ערכאות, ובכך די.

אי-לכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ו באלול

התש"ע ( 05.09.2010).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1חומרת העונש לבדה אין בה כדי להקים עילה לקיומו של ערעור שני, ואין די בעונש חמור יותר מרף המינימום כדי להוות עילה למתן רשות ערעור