רע"פ 6406/07 סולטאן סאלח אבו חמדה נ. מדינת ישראל

1.

בשנת 1997 הועמד המבקש לדין באשמת בנייתה ללא היתר של תוספת לבניין קיים, ובעקבות כך ניתן צו להריסת התוספת (להלן: ההליך הראשון). צו זה לא קוים, ובמהלך השנים הורשע המבקש שלוש פעמים בגין הפרתו.

הבקשה שבפני מתייחסת להרשעתו השלישית של המבקש בידי בית-משפט השלום בעכו, בעקבותיה נגזרו לו 6 חודשי מאסר בהם ישא בדרך של עבודות שירות, 7 חודשים נוספים על-תנאי, קנס בסך 12,000 ש"ח, וחולטה התחייבות בסך 20,000 ש"ח עליה חתם בעבר. כמו כן, חויב המבקש לחתום על התחייבות בסך 15,000 ש"ח להימנע מביצוע עבירות לפי חוק התכנון והבניה, והופעל, בחופף, מאסר על תנאי בן שלושה חודשים שרבץ לפתחו של המבקש.

2.

על גזר הדין האמור ערער המבקש בפני בית-המשפט המחוזי בחיפה, ועובר לדיון עתר לאפשר לו לערער גם על הכרעת-הדין. נטען, כי הרשעתו בבנייה ללא היתר בהליך הראשון נסמכה על הודאה שגויה, ולפיכך ביקש להתיר לו לחזור בו מהודייתו בהליך הנוכחי , ולהחזיר את הדיון לבית משפט השלום, כדי שניתן יהיה לברר מחדש את שאלת אחריותו למעשים שיוחסו לו. בית-המשפט המחוזי דחה את הבקשה ואת הערעור כולו, ומכאן הבקשה שבפני בה עותר המבקש ליתן לו להביא את השגותיו בפני ערכאת ערעור שנייה. לעניין זה נטען, כי נפל פגם בהליכים בעניינו של המבקש, הואיל ועובר להגשתו של כתב האישום לא נחקר כלל ולא נגבתה ממנו עדות. עוד נטען, כי הפגם חמור שבעתיים, הואיל ובידי המשיבה לא היו ראיות כנגדו, ועל כן להרשעתו אין על מה שתסמוך.

4.

דין הבקשה להידחות, באשר היא אינה מגלה עילה לקיומו של דיון בפני ערכאה שלישית. המבקש מעלה בבקשתו טענות בדבר פגם שנפל בהליכים בעניינו, דא עקא, מדובר בטענות שבעובדה, שהמקום לברר אם יש בהן ממש הוא בפני הערכאה הדיונית. המבקש, שהיה מיוצג בהליכים בפני ערכאות קמא בידי יודע משפט, החליט מטעמים השמורים עמו שלא להעלות את גרסתו העובדתית החדשה בפני בית משפט השלום, וממילא לא נתן הסבר לכבישתה של אותה גרסה עד כה. בנסיבות אלו דינה של הבקשה הנוכחית להדחות, וכך אני עושה.