רע"פ 6416/07 עמי אילני נ. מדינת ישראל

1.

שוטר אשר עצר את המבקש לביקורת, דרש ממנו כי יבצע בדיקת נשיפה במטרה לברר אם נהג בשכרות. המבקש סירב לדרישה זו בטענה כי המכשיר אינו אמין, וכי הוא עלול להפליל גם חפים-מפשע. אף לאחר שהוסברה לו משמעות הסירוב, עמד הוא על סירובו. עקב כך, יוחסה לו עבירה של סירוב להיבדק בדיקת נשיפה, לפי סעיף 64ד לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961, והוא הועמד לדין בפני בית-המשפט לתעבורה והורשע. נקבע, כי לשוטר היה חשד סביר שהמבקש שיכור, ועל כן היה מוסמך לדרוש ממנו לבצע את הבדיקה. עוד נקבע – בניגוד לנטען – כי המבקש לא הציע שתבוצע בדיקה חלופית כלשהי. בעקבות הרשעתו נגזרו למבקש שנתיים פסילה, פסילה על תנאי וקנס בסך 1,000 ש"ח.

2.

המבקש ערער על פסק הדין המרשיע לפני בית-המשפט המחוזי, שם שב על הטענות אותן העלה בערכאה הדיונית. הוא הוסיף וטען, כי בעת ביצוע העבירה טרם נכנס לתוקפו התיקון לפקודת התעבורה, אשר הפך את הסירוב לבצע את הבדיקה לעבירה השקולה לנהיגה בשכרות (פקודת התעבורה (תיקון מס' 72), התשס"ו-2005). טענה זו נדחתה, מן הטעם שהעבירה בוצעה יום לאחר שנכנס התיקון לחוק לתוקפו, ועמה דחה בית-המשפט המחוזי את הערעור.

3.

כעת עותר המבקש ליתן לו רשות לערער, משום השקפתו כי לא היה שיכור בעת שסרב לבצע את הבדיקה, ותגובתו נבעה רק מן החשש מפני הפללת שווא.

4.

דין הבקשה להידחות. הוראת סעיף 64ד לפקודת התעבורה, שכתורתה "סירוב לבדיקת שכרות", מורה כי רואים את מי שסירב לבצע בדיקת נשיפה כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות. אף אם חשש שהמכשיר יפלילו לשווא, היה המבקש חייב לבצע את הבדיקה ולנסות ולהפריך תוצאה מפלילה, אם כזו היתה מתקבלת, בפני בית-המשפט. משלא עשה כן, ולאחר שהוסברו לו השלכותיו של סירובו להיבדק, אין בידי דרך להושיעו.

הבקשה נדחית.