רע"פ 6420/06 מוחמד דולה נ. מדינת ישראל הועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל

השופט א' א' לוי :

בכתב אישום שהוגש לבית משפט השלום קריות, נטען כי בחודש ספטמבר 2003 נתגלה כי המבקש הוסיף למבנה קיים את מה שהוגדר כ"קומה א'", בשטח של כ-136 מ"ר, וכן גדר בלוקים באורך 21 מ' . נטען, כי המבקש חטא גם בשימוש חורג שלא כדין.

במהלך משפטו לא הכחיש המבקש את בניית הגדר ללא היתר, אולם ביחס ליתר הבניה טען כי נשפט עליה כבר בשנת 1993, בת"פ 566/93 של בית משפט השלום בעכו. גרסה אחרונה זו נדחתה על ידי בית המשפט, שהחליט להרשיע את המבקש בעבירות שיוחסו לו, ובהמשך דן אותו לקנס, והוא חויב לחתום על התחייבות להימנע מעבירות דומות.

ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה נדחה, ומכאן הבקשה שבפנינו ליתן רשות ערעור. בתגובתה לבקשה, הודיעה המשיבה כי היא מסכימה לזיכויו של המבקש, מחמת הספק, מהעבירה של בניית קומה א', אולם עומדת היא על קיום הרשעתו בעבירת השימוש במבנה שלא כדין. אותה תגובה עוררה בלבנו תהיות, ועל כן הורינו למשיבה, בהחלטתנו מחודש אב התשס"ז (אוגוסט 2007), לשוב ולבדוק את מצב הבניה בשטח. משעשתה זאת, חזרה המשיבה והודיעה לנו כי נותר בעינו החשש שהמבקש נשפט פעמיים על בנייתה של קומה א', ועל כן היא אינה משנה מעמדתה כי יש לזכותו מעבירת הבניה, ולהותיר על כנה את ההרשעה בעבירות השימוש ובניית הגדר. להשלמת התמונה נוסיף, כי בחודש יולי השנה נתנה הועדה המקומית לתכנון ובניה למבקש היתר התואם את מצב הבניה בשטח.

המבקש אינו מסתפק בהודעת המשיבה, והוא עותר לזכותו גם מעבירות השימוש, ולהחזיר את הדיון לבית משפט השלום כדי שזה יגזור את העונש מחדש.

החלטנו ליתן רשות לערער ולדון בבקשה כבערעור גופו.

נוכח עמדת המשיבה, אנו מחליטים לקבל את הערעור ולזכות את המבקש מעבירות הבניה שלא כדין, ככל שזו התייחסה לבניה בקומה א'. הרשעת המבקש בעבירות של בניית הגדר והשימוש בלתי חוקי בבניה – נותרות על כנן.

באשר לעונש – אף שהקנס שהושת על המבקש אינו חמור כלל, נוכח זיכויו החלקי החלטנו להעמיד את הקנס על 12,000 ש"ח בלבד, או מאסר תמורתו לשלושה חודשים.