פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 6425/10 שארלי אסמר נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · החזר פיקדון בגין הרשעה בהעדרובקשת רשות ערעור שהתקבלה והפכה לערעור גופו על החלטת בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש הורשע בהעדרו בעבירת אי ציות לשוטר, וביהמ"ש המחוזי ביטל את ההרשעה והורה על דיון חוזר, אך קבע כי הפיקדון שהופקד לעיכוב ביצוע העונש לא יוחזר. בית המשפט העליון קיבל את הבקשה ודן בה כערעור גופו, וקבע כי לא הייתה עילה לחייב את המבקש בהוצאות לפי סעיף 130(ט), ולכן יש להשיב את הפיקדון בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

העובדות

בית המשפט לתעבורה הרשיע את המבקש, בהעדרו, בעבירה של אי ציות לשוטר ולצורך עיכוב ביצוע עונשו הפקיד פיקדון. בית המשפט המחוזי ביטל את ההרשעה וקבע כי הפיקדון לא יוחזר משום שנועד לכיסוי הוצאות. המבקש ביקש רשות ערעור על קביעה זו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם רשאי בית המשפט להטיל על נאשם שהורשע בהעדרו תשלום הוצאות בפועל שנגרמו בשל אי התייצבותו, כאשר לא ברור שקיבל את ההזמנה לדין?
  2. 2.האם יש להחזיר פיקדון שהופקד לעיכוב ביצוע עונש כאשר לא הוכחה עילה לחיובו בהוצאות?

הלכות

  1. 1

    לא קיימת עילה לחיוב נאשם בהוצאות לפי סעיף 130(ט) לחוק סדר הדין הפלילי כאשר אין זה מן הנמנע שלא קיבל את ההזמנה לדין.

    ״נוכח קביעתו של בית-המשפט המחוזי כי אין זה מן הנמנע שהמבקש לא קיבל את ההזמנה לדין, לא מצאנו עילה לחיוב המבקש בהוצאות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות בפועל
  • אי התייצבות
  • הזמנה לדין
  • פיקדון
  • עיכוב ביצוע
  • אי ציות לשוטר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

6425/10

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת ע' ארבל

כבוד השופט ח' מלצר

המבקש:

שארלי אסמר

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על פסק דינו של בית המשפט

המחוזי בירושלים, בעפ"ת 37934-05-10, מיום 28.6.10, שניתן על ידי השופטת

חנה בן עמי

בשם המבקש:

עו"ד עווידה מוחמד

בשם המשיבה:

עו"ד איתמר גלבפיש

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

בית-המשפט לתעבורה בירושלים הרשיע את המבקש, בהעדרו, בעבירה של אי ציות לשוטר. בעקבות ערעור שהגיש המבקש, ביטל בית-המשפט המחוזי את ההרשעה, וקבע כי עניינו של המבקש יידון בשנית. עוד נקבע, כי פיקדון שהפקיד המבקש בהוראת בית-המשפט לתעבורה ולצורך עיכוב ביצוע עונשו – לא יוחזר לו, באשר הוא נועד ל"כיסוי הוצאות". על קביעה זו התבקשה רשות ערעור, ובהסכמת המשיבה החלטנו לקבל את הבקשה ולדון בה כבערעור גופו.

סעיף 130(ט) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע כי: " בית המשפט שנעתר לבקשת נאשם או נידון לפי סעיפים קטנים (ה), (ו) או (ח) [שעניינם הליכים שהתקיימו בהעדרו] רשאי להטיל על הנאשם או על הנידון תשלום ההוצאות בפועל שנגרמו בשל אי התייצבותם ". נוכח קביעתו של בית-המשפט המחוזי כי אין זה מן הנמנע שהמבקש לא קיבל את ההזמנה לדין, לא מצאנו עילה לחיוב המבקש בהוצאות, ועל כן אנו מורים כי סכום הפיקדון (3,000 ש"ח) יוחזר לידיו, כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום ההפקדה ועד להשבה בפועל.

ניתן היום, ט' בחשון התשע"א (17.10.2010).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1לא קיימת עילה לחיוב נאשם בהוצאות לפי סעיף 130(ט) לחוק סדר הדין הפלילי כאשר אין זה מן הנמנע שלא קיבל את ההזמנה לדין.