רע"פ 6455/06 מיכאל כהן נ. מדינת ישראל

המבקש הועמד לדין בבית-המשפט לתעבורה ברמלה (ת.פ 70016/02) בגין עבירה של גרימת מוות ברשלנות, לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ביחד עם סעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: הפקודה).

לפי הנטען בכתב האישום, ביום 12.4.00 בשעה 20:50 לערך, נהג המבקש ברכב ברחוב מבצע משה בראשון לציון מכיוון מערב למזרח. ברכב התנגנה באותה עת מוסיקה רועשת. המבקש נסע ברכב בנתיב הימני בכביש, סטה ימינה ועצר למשך מספר שניות במפרץ החניה. באותה עת רכב אייל מועלם (להלן: המנוח) על אופנוע בנתיב הימני בכביש ברחוב מבצע משה, מכיוון מערב למזרח. לאחר העצירה במפרץ החניה, יצא המבקש ברכבו מהמפרץ, סטה שמאלה לנתיב הימני בכביש והחל לפנות שמאלה, על-מנת לבצע סיבוב פרסה. תוך כדי-כך חסם הרכב את מסלול נסיעתו של המנוח. המנוח ניסע לעקוף את הרכב שחסם את מסלול נסיעתו, וסטה עם האופנוע שמאלה, אך הדבר לא עלה בידו והאופנוע פגע עם חזיתו בחלק הקדמי השמאלי של הרכב. כתוצאה מהתאונה הועף המנוח לכביש, ונגרם לו קרע טראומתי באבי העורקים, ממנו נפטר יומיים לאחר מכן.

עוד נטען בכתב האישום, כי פציעתו של המנוח ומותו נגרמו עקב נהיגתו הרשלנית של המבקש. כתב האישום מייחס למבקש את פרטי הרשלנות הבאים, במצטבר או לחלופין: המבקש יצא ממפרץ החניה וחסם את נתיב נסיעת המנוח שהתקרב באותו כביש, מבלי לתת לו זכות קדימה לפני שיכנס לכביש; המבקש לא שת ליבו לתנועה בדרך, ולא הבחין במנוח עד לרגע הפגיעה, או בסמוך לכך, כשניתן היה להבחין בו 220 מטר לפחות לפני מקום הפגיעה; המבקש התפרץ לכביש מבלי לבדוק מה מצב התנועה, אף שהיה לו שדה ראיה של 220 מטר לפחות לפני מקום הפגיעה; המבקש נהג בקלות ראש, או בלא זהירות, או ללא תשומת-לב מספקת בהתחשב בכל נסיבות העניין ולא נהג כפי שאדם מן הישוב היה נוהג במקומו בנסיבות העניין; המבקש לא האט ו/או עצר את רכבו כדי לאפשר מעבר בטוח של המנוח.

בית-המשפט לתעבורה ברמלה (כבוד השופט ה' אבינועם) הרשיע את המבקש בעבירה שיוחסה לו וגזר עליו ביום 18.4.04 תשלום קנס בסך 40,000 ש"ח או 40 ימי מאסר תמורתו; פסילת רישיון הנהיגה לתקופה של 36 חודשים בניכוי 90 ימי פסילה מנהלית; וכן שישה חודשי מאסר-על תנאי שלא יעבור תוך שלוש שנים עבירות לפי סעיף 10(א) לפקודה או סעיף 67 לפקודה.

על פסק-דינו של בית-המשפט לתעבורה ברמלה ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.

בית-המשפט המחוזי (כבוד סגנית-הנשיא ד' ברלינר והשופטים ז' המר ור' בן-יוסף) דחה את הערעור וקיבל את עמדתו של בית-משפט השלום, לפיה המבקש התרשל וגרם לתאונה, למרות רשלנותו התורמת של המנוח.

מכאן בקשת הרשות שבפניי, במסגרתה טוען בא-כוח המבקש, כי לאור רשלנותו החמורה של המנוח, שגה בית-המשפט לתעבורה בהרשיעו את המבקש. עוד טוען בא-כוח המבקש, כי נפלו טעויות חמורות בקביעת העובדות על-ידי בית-המשפט לתעבורה, אשר מצדיקות את זיכויו. בין היתר, טוען בא-כוח המבקש, כי שגה בית-המשפט לתעבורה בקביעת מהירות נסיעתו של המנוח, בקביעת שדה הראיה של המבקש ובכך שקבע כי המבקש היה אמור לשמוע את רעש האופנוע.

מנגד, טוענת באת-כוח המשיבה, כי הבקשה אינה מעלה טענות עקרוניות המצדיקות דיון על-ידי ערכאה שלישית, אלא טענות עובדתיות בלבד, אשר נטענו, נדונו והוכרעו לגופן על-ידי הערכאות הקודמות. באת-כוח המשיבה טוענת, כי הממצאים שנקבעו על-ידי הערכאות הקודמות מוכיחים את רשלנותו של המבקש, שבאה לידי ביטוי ביציאתו שמאלה ממפרץ החניה וחסימת דרכו של האופנוע ובעובדה, כי המבקש לא הבחין באופנוע ואף לא שמע אותו עד לרגע הפגיעה.

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. בענייננו, המבקש לא העלה בגדרי בקשת רשות הערעור כל שאלה משפטית עקרונית שכזו ולא הצביע על עילה אחרת אשר תצדיק דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123.

דין הבקשה להידחות גם לגופו של עניין. בית-המשפט לתעבורה קבע, כי המבקש נהג ברשלנות בכך שיצא ממפרץ החניה וחסם את דרכו של המנוח ובכך שלא הבחין ברוכב האופנוע עד לרגע הפגיעה. את קביעותיו ביסס בית-המשפט לתעבורה על העדויות שהובאו בפניו ועל הממצאים העובדתיים שהסיק משמיעתן. הטענות שמעלה בא-כוח המבקש בבקשה זו בנוגע לממצאים העובדתיים שנקבעו על-ידי בית-המשפט לתעבורה נשמעו ונדחו על-ידי בית-המשפט המחוזי. כידוע, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאים העובדתיים אותם קבעה הערכאה הדיונית, אשר התרשמה מן הראיות ומן העדים שהופיעו בפניה (ראו ע"פ 993/00 שלמה נ' מדינת ישראל , פ"ד נו(6) 205). מקרה זה אינו מקרה חריג אשר מצדיק סטייה מהלכה זו ואת התערבותי בקביעותיו של בית-המשפט לתעבורה לעניין רשלנותו של המבקש.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.