רע"פ 6468/09 אחמד טהה נ. מדינת ישראל

בקשה זו, שכל ענינה במידת העונש שנגזר למבקש, אינה מעוררת שאלה משפטית שיש לשוב ולדון בה בגדרו של ערעור שני. אף הנטען בה, באשר לאי-מיצוי זכותו של המבקש להשמיע טיעוניו בפני ערכאת הערעור, ובאשר להחלטתה של זו להעמיד את עונש המאסר שנגזר למבקש על קו האמצע, בין העונש עליו הוסכם בהסדר הטיעון לבין העונש שגזרה הערכאה הראשונה אשר סירבה לאמצו, אינו מצדיק התערבות בהכרעתו של בית-המשפט המחוזי. יש אמנם להצר על כך שעם סיומו של הליך הערעור חש בא-כוחו המלומד של המבקש כי לא ניתן לו יומו בפני הערכאות, וראוי הוא כי בית-המשפט המחוזי יקפיד בכגון דא. אולם, לגופם של דברים, אין מקום לספק כי מכלול הנתונים הדרושים לצורך הכרעה עמדו בפני ערכאת הערעור קודם שנחתם ההליך. וכך, נוכח עברו הפלילי המכביד של המבקש, עונש של מאסר על-תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו, חומרת מעשהו – הונאת קשיש וניסיון שכמעט וצלח לגנוב את ארנקו, ומנגד, העובדה שהסדר הטיעון עמו לא כובד - אין לומר על העונש שנגזר לו כי אינו הולם. בהיעדר יסוד להתערב בעונש זה, אין אפוא מקום להיעתר לבקשה, והיא נדחית.