רע"פ 6470/08 משה מלכה נ. מדינת ישראל

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחה ע רר על החלטת בית-משפט השלום קריות לדחות את בקשת המבקש להשבת תפוס. התפוס במקרה זה הוא כסף מזומן שנמצא בחיפוש שנערך על גופו של המבקש, ונתפס מכוח סעיף 32 לפקודת

סדר

הדין

הפלילי ( מעצר

וחיפוש ) [ נוסח

חדש ], התשכ"ט - 1969 .

המבקש נחקר באזהרה בגין חשד לביצוע עבירות של התפרצות לרכב והחזקת מקום המשמש למשחקים אסורים. הוא הכחיש מכל וכל את דבר ההתפרצות. לעניין המשחקים האסורים, הודה המבקש כי השגיח על בית-עסק שניהל משחקים כאלה, שעה שבעליו נעדר מהמקום.

2.

בבית-משפט השלום הבהיר בא-כוחה של המשיבה, כי אין מדובר בתפיסת כספים והחזקתם בשל חשד לעבירות הימורים, אלא בחשד להתפרצות וגניבה מרכב. בית-המשפט קבע כי יש לאפשר למשטרה להשלים את החקירה, ובעקבות כך יוחלט כיצד ינהגו בכספים שנתפסו.

המבקש הגיש ערר לבית-המשפט המחוזי בחיפה, בטענה כי האדם שהתלונן נגדו בגין פריצה וגנבה, הודה כי שיקר ומסר הודעה כוזבת, ואף נחקר על-ידי המשטרה בשל כך. על כן, העילה להמשך החזקת הכספים הפכה למעשה לחשד בעבירות בתחום ההימורים והמשחקים האסורים, לגביהן חלה הוראה אחרת, והכוונה לסעיף 235 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שזו לשונו:

(א)

היה לשוטר יסוד סביר להניח כי כלים או מכשירים, כרטיסים או כל דבר אחר שימשו לארגונם או לעריכתם של משחק, הגרלה או הימור אסורים, רשאי הוא לתפסם, ורשאי הוא לתפוס כספים, או דבר אחר, שהיה לו יסוד סביר להניח שנתקבלו כתוצאה מארגון המשחק, ההגרלה או ההימור האסורים או מעריכתם.

(ב)

שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לענין סעיף

קטן (א).

לטענת המבקש, בכך ששר המשפטים נמנע עד כה מלהתקין תקנות להסדרת תפיסת הכספים במקרה של חשד למשחקי הימורים, יש להימנע מתפיסת כסף מזומן ואף יש להשיב כספים שנתפסו לבעליהם. בדחותו את הערר קבע בית-המשפט קמא, כי אמנם התברר כי אין מדובר בכסף שהמבקש גנב בעת פריצה לרכב, אך מדובר לכאורה בכסף שהוא הפיק ממקום בו נוהגים אנשים להמר. נקבע כי, בשלב זה, יש לאפשר למשטרה למצות את החקירה ואין מקום להתערב בהחלטת בית-משפט השלום. עוד נקבע, כי בחלוף שישה חודשים יהיה רשאי המבקש לעתור כי הסכום שנתפס יוחזר לו.

3.

כעת עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על החלטתו של בית-המשפט קמא, אולם לא מצאתי כי בידו עילה לכך. המבקש נתון בחקירה שהחלה בגין חשד לביצוען של שתי עבירות, וכעת מתמקדת בביצועה של אחת מהן בלבד. הן סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), והן סעיף 235 לחוק העונשין, מאפשרים להחזיק בתפוס בזמן החקירה, כאשר קיים חשש שהתפוס שימש בביצוע העבירה וקיים סיכוי סביר שישמש כראיה. מסכים אני, כי בכל הקשור לסעיף 235 לחוק העונשין, מוטב היה לו היו מותקנות תקנות המסדירות את ההליך. אולם, גם ללא תקנות, יש בפנינו הוראת חוק מפורשת המאפשרת תפיסת כספים שלגביהם קיים חשד סביר שנתקבלו כתוצאה מארגון משחק אסור, ועל כן לא נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, וממילא לא הוכחה עילה לקיומו של ערעור נוסף.

אשר על כן, הבקשה נדחית.