רע"פ 6521/07 חטיב אדיב חסן נ. מדינת ישראל

1.

בית-משפט השלום בנצרת הרשיע את המבקש, לאחר שמיעתן של ראיות, בהחזקת נכס החשוד כגנוב, עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וזאת בעקבות תפיסתם של כבלים השייכים לחברת החשמל בחזקתו. המבקש התגונן בטענה כי הכבלים לא היו שייכים לו, והוא רק הובילם עבור אחיו. בית-משפט השלום דחה גרסה זו, הרשיע את המבקש, וגזר לו ארבעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, ארבעה חודשים נוספים על-תנאי וקנס בסך 10,000 ש"ח.

2.

המבקש ערער על פסק-הדין לפני בית-המשפט המחוזי בנצרת, וחזר על גרסתו שהובאה בפני הערכאה הראשונה. הוא הוסיף וטען, כי העונש שהושת עליו נוטה לחומרה בהתחשב בעובדה שזו הרשעתו הראשונה בעבירת רכוש. בית-המשפט המחוזי לא ראה מקום לשנות מממצאיו העובדתיים של בית משפט השלום, והותיר את ההרשעה על כנה. עם זאת, נקבע כי בענישתו של המבקש, נוכח עברו הפלילי הדל, היה משום חריגה לחומרה ממדיניות הענישה הנוהגת בכל הנוגע לשיעור הקנס, ועל כן הוא הופחת והועמד על סכום של 5,000 ש"ח.

3.

עתה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער, ובפיו אותן הטענות ששימשוהו בבית-המשפט המחוזי.

4.

דין הבקשה להידחות. רשות ערעור יוחדה למקרים המעוררים שאלה משפטית החורגת מעניינם של בעלי-הדין, ועשויה להיות לה השלכה רחבה. זה אינו המצב בבקשה הנוכחית שכולה נסבה סביב שאלות שבעובדה, אשר הוכרעו על-ידי הערכאה הדיונית ושבו ונבחנו על ידי ערכאת הערעור, ובכך די. באשר לעונש שהושת על המבקש, גם בו לא מצאתי עילה לקיומו של ערעור נוסף, הואיל ומדובר בעונש מתון, והסוטה במידת מה לקולא מרמת הענישה הנוהגת.

הבקשה נדחית, ועימה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.