רע"פ 6522/01 יצחק ביטון נ. מדינת ישראל

בית משפט השלום בבאר שבע (כבוד סגן הנשיא מ' מכליס) הרשיע את המבקש בביצוע מעשים מגונים בשכנתו, קטינה כבת 9 שנים (להלן: המתלוננת). המדובר במספר מקרים בהם הוריד המבקש את מכנסיה ותחתוניה של המתלוננת, נגע באבר מינה, ולאחר מכן הסיר את בגדיו שלו ונשכב עליה, חיבק אותה ונישק אותה בפיה, נגע באיבר מינה באצבעו וליקק את אצבעו, וביקש מן המתלוננת ללקק את אצבעו. בגין מעשים אלה, גזר בית משפט השלום על המבקש עונש של 30 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, ותשלום פיצויים בסך 5,000 ש"ח למתלוננת.

על שלוש טענות עיקריות נסב ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי: האחת , כי ההליכים שהתנהלו בבית משפט השלום בטלים מעיקרם, הואיל והמתלוננת תארה בעדותה מעשי אונס ומעשי סדום, אשר אינם בסמכות בית משפט השלום; השניה , כי אין ליתן אמון בגרסת המתלוננת; והשלישית , כי העונש שהוטל עליו חמור יתר על המידה.

בית המשפט המחוזי (כבוד הנשיא א' לרון, וכבוד השופטים נ' הנדל ור' יפה-כ"ץ) דחה את הערעור. באשר לטענה הראשונה , קבע בית המשפט כי לא נפל פגם בהחלטת בית משפט השלום, שלא להעביר את הדיון בעניינו של המבקש לבית המשפט המחוזי. זאת, לאור עמדת התביעה כי אין להרשיע את המבקש בעבירה חמורה מזו שיוחסה לו בכתב האישום, ולאור העובדה שהמדובר בעבירות בעלות אותה מהות, ושאך דרגת חומרתן שונה. כן ציין בית המשפט המחוזי, כי משקבע בית משפט השלום, כי לא הוכחו היסודות המחמירים שהיו מצדיקים, אולי, הגשת כתב אישום לבית המשפט המחוזי, הרי ששאלת הסמכות הפכה תיאורטית.

באשר לטענה השניה , סבר בית המשפט המחוזי, לאחר בדיקה נוספת ועצמאית של הראיות, כי אין להתערב בממצאיו העובדתיים ובקביעות המהימנות של בית משפט השלום. אף טענותיו של המבקש לעניין חומרת העונש שנגזר עליו, נדחו על ידי בית משפט המחוזי, וזאת לאור חומרת מעשיו של המבקש.

כנגד פסק הדין של בית המשפט המחוזי מופנית בקשת רשות הערעור שלפנינו. המבקש שב וטוען כי פסק הדין של בית משפט השלום ניתן בחוסר סמכות, וכי אין ליתן אמון בגרסת המתלוננת אלא יש לקבוע כי נרקמה עלילה כנגד המבקש. המשיבה, לעומת זאת, מבקשת לקיים את פסקי הדין של הערכאות הקודמות.

דין הבקשה להידחות. אין לגלות כל פגם בהחלטת בית משפט השלום שלא להעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי. החלטה זו עולה בקנה אחד עם ההלכה שנפסקה בבג"צ 724/83 מדינת ישראל נ' כבוד השופט י' זפט , פ"ד לח(3) 701; אין לקבל את טענת המבקש, כי הלכה זו חולשת אך ורק על מקרים בהם, על פי השוואה "פורמליסטית", קיימת זהות בין האלמנטים הבסיסיים של העבירה בה מואשם הנאשם בבית משפט השלום, לבין אלה של העבירה שעלה חשד לביצועה, והיא בסמכות בית המשפט המחוזי. גם טענותיו האחרות של המבקש, אשר נדונו ונדחו על ידי שתי ערכאות, אינן מצדיקות מתן רשות ערעור "בגלגול שלישי".

התוצאה היא שהבקשה נדחית.

המבקש יתייצב לריצוי עונשו בבית משפט השלום בבאר שבע ביום 25.10.2001 בשעה 10:00.