פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
6565/04 - א'
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
המבקש:
מוחמד דיאב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה למתן רשות ערעור על פסק-דינו
של בית-המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 1207/04 מיום 1.7.04 שניתן על-ידי כב'
השופטים ש' ברלינר, י' גריל וי' דר
ובקשה לעיכוב ביצוע
החלטה
המבקש הורשע בבית-משפט השלום בקריות בעבירה של מעשה מגונה. כדבריו של כתב-האישום, המבקש - גבר כבן 50 - הסיע ברכבו טרמפיסטית, צעירה כבת 25. במהלך הנסיעה תפס המבקש את ידה של הצעירה ונישק אותה, והוסיף וליטף בידו את רגלה. המתלוננת פרצה בבכי והמבקש היסה אותה באומרו לה: "מה קרה, את תיהני מזה, מה לא היית עם גבר?" והוסיף ואמר לה שתפסיק "לילל". לאחר מכן עצר המבקש את הרכב, ביקש את הצעירה כי תנשקהו, ומשסירבה זו לבקשה תפס את ראשה בחוזקה ונשקה על פיה. המבקש המשיך בנסיעה תוך שהוא מנסה לשכנע את הצעירה לנשקו, ומשסירבה דחף את ידו בין רגליה, חרף התנגדותה. המבקש הוציא שטר של 50 שקלים ותחבו לתוך חולצתה של הצעירה. המתלוננת זרקה את השטר לעבר המבקש, וזה חזר ודחפו לתוך מכנסיה. או-אז עצר המבקש את הרכב, נעל את דלתותיו, חיבק את המתלוננת בכוח והכניס ידיו לחולצתה ולמכנסיה. המתלוננת התנגדה למעשיו, תוך שהיא צועקת ובוכה. בהמשך הצליחה הצעירה לפתוח את דלתות הרכב ולהימלט החוצה. או-אז, נמלט המבקש מן המקום בנסיעה מהירה.
בית-משפט השלום בקריות הרשיע את המבקש כדברו של כתב האישום בעבירת מעשה מגונה; זיכה אותו מן הספק מעבירת כליאת שווא; וגזר עליו מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים, עונש מאסר על-תנאי לתקופה של 12 חודשים, וכן פיצוי כספי למתלוננת בסך 4,000 ש"ח.
המבקש ערער לבית-המשפט המחוזי על הרשעתו ועל חומרת העונש, אך במהלך הטיעון על-פה חזר בו מערעורו על ההרשעה. בית-המשפט המחוזי החליט לדחות את הערעור על העונש, ובקשתו עתה היא כי תינתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. לטענתו, בתי-משפט קמא ומציעא החמירו בעונשו ביתר, ולא הביאו במניין שיקולים לקולה כמו החרטה שהביע המבקש על המעשה, חלוף הזמן מביצוע העבירה (5 שנים), והעובדה שהמבקש מעוניין לשקם את חייו ואת חיי משפחתו.
דינה של הבקשה דחייה ולו משום שלא נמצא לי כי מעוררת היא סוגיה משפטית או אחרת בעלת חשיבות החורגת מעניינו הספציפי של המבקש. נזכור עוד זאת, כי טענות בדבר חומרה או קולה של העונש אינן מקימות - ככלל - עילה למתן רשות ערעור אלא במקרים חריגים ומיוחדים. עניינו של המבקש אינו בא בגדר מקרים אלה.
גם לגופו של עניין, נוכח מעשיו הקשים של המבקש והפגיעה הקשה שהסב לצעירה, לא נמצא לי כי בתי-משפט קמא ומציעא החמירו בעונשו ביתר.
הבקשה נדחית. ממילא נדחית עימה הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. המבקש יתייצב לריצוי עונשו - כפי שקבע בית-המשפט המחוזי - בתחנת משטרת שפרעם, ביום 18.7.04, בשעה 08:00.
היום, כ"ד בתמוז תשס"ד (13.7.2004).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
04065650_G01.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il