רע"פ 6569/14 בדיע אבו ג'נימה נ. מדינת ישראל

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת א'

וינשטיין ) בעפ"ת 16023-08-14 מיום 28.9.2014, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בעכו (השופט י' בכר ) בתת"ע 3989-09-12 מיום 9.7.2014.

2.

המבקש הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף ונהיגה ללא פוליסת ביטוח בתוקף, וביקש לצרף שני כתבי אישומים נוספים שהיו תלויים ועומדים נגדו ושעניינם גם נהיגה ללא רישיון נהיגה (להלן: כתי האישום הנוספים ) . באת כוח המבקש הודתה בשמו בעובדות כתבי האישום הנוספים. משכך, הורשע הוא גם בעובדות כתבי האישום הנוספים. על פי עובדות כתבי האישום, ביום 1.1.1989 פקע רישיונו של המבקש והוא נתפס שלוש פעמים כשהוא נוהג ללא רישיון נהיגה תקף. ביום 9.7.2014 גזר בית משפט השלום את דינו של המבקש. בית המשפט השית עליו עונש של שלושה חודשי מאסר בפועל והפעיל מאסר על תנאי בן 8 חודשים שהיה תלוי ועומד נגדו וזאת באופן חופף, כך שבסך הכל השית בית המשפט על המבקש 8 חודשי מאסר בפועל. המבקש ערער על גזר הדין לבית המשפט המחוזי בחיפה, וטען כי שגה בית המשפט בכך שהפעיל נגדו את המאסר המותנה. בית המשפט המחוזי (השופטת א' וינשטיין ) דחה ביום 28.9.2014 את הערעור. נקבע כי יש חובה להפעיל את המאסר המותנה ואין מקום להחלת החריג המצוי בסעיף 56 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לפיו ניתן להאריך את תקופת המאסר המותנה. זאת משום שהמבקש הורשע בשלוש עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה וכן משום שבית משפט השלום הטיל עליו עונש מאסר בפועל. בית המשפט קבע גם כי אין לתת משקל לתסקיר החיובי שהוגש בעניינו של המבקש וזאת משום שהוא הוגש טרם צורפו שני האישומים הנוספים. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.

3.

המבקש טוען בבקשתו כי שגה בית משפט השלום בכך שהרשיע אותו בעובדות כתבי האישום על סמך הודאת באת כוחו בשמו ומבלי לבקש את תשובתו לאישומים. לטענתו, הוא לא הודה בעובדות כתב האישום הראשון, לא ביקש לצרף את כתבי האישום הנוספים והתכוון לכפור בהם. נטען עוד כי באת כוחו לא הסבירה לו את משמעות ההודאה וצירוף האישומים הנוספים. המבקש מוסיף וטוען כי בבית משפט המחוזי לא ערער על הכרעת הדין משום שהוא יוצג על ידי אותה סנגורית.

4.

אין בידי לקבל את בקשת רשות הערעור. המבקש מעלה טענות עובדתיות חדשות שלא הועלו ולא נבחנו בבית המשפט המחוזי ומשכך, אין בידי להיעתר להן. הגם שבפרוטוקול הדיון בבית משפט השלום מיום 9.7.2014, עולה כי באת כוחו דאז ציינה כי " הנאשם מבקש לצרף ולהודות בעובדות כתב האישום", וזאת בנוכחותו. המבקש נכח בדיון בבית משפט השלום בעת שבאת כוחו הודתה בשמו והייתה לו הזדמנות, באם הוא מאמין בחפותו, להחליף את הייצוג ולערער לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין. אולם, המבקש לא ערער לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין אלא רק על גזר הדין. משכך, אין בידי להיעתר לבקשה.

5.

סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית בזה. משכך מתייתרת ההחלטה בבקשה לעיכוב הביצוע.