רע"פ 6586/08 נאצר ביארי נ. מדינת ישראל

המבקש הועמד לדין יחד עם שניים אחרים בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (פ 3596/05) בגין עבירה של ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 31 ו-274(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

לפי הנטען בכתב האישום, המבקש ניסה לפגוע בשוטר בכך שהשליך לעברו בקבוק בירה, בשעה שעצר את אחד הנאשמים האחרים.

ביום 28.6.2006 הרשיע בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ח' כוחן ) את המבקש בעבירה שיוחסה לו, על בסיס הודאתו במסגרת הסדר טיעון. יצוין כי במסגרת הסדר הטיעון הוסכם בין המבקש והמשיבה כי המבקש יופנה לקבלת תסקיר ובאם התסקיר יהיה חיובי, תסכים המשיבה להארכת המאסר המותנה שהיה תלוי ועומד כנגד המבקש, ובאם לא, תעתור כי יושת עליו עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. במעמד זה הורה בית המשפט כי שירות המבחן יערוך תסקיר בעניינו של המבקש.

בתסקיר שירות המבחן מיום 3.10.2006 נקבע כי בבדיקת שתן שמסר המבקש ביום 25.9.2006 נמצאו שרידי סמים מסוכנים מסוג קוקאין והרואין, וכדורי הרגעה.

לאור טענות המבקש לפיהן מ דובר

בטעות, נעתר בית המשפט לבקשתו ואיפשר לבצע בדיקות נוספות, אך גם באחת הבדיקות הנוספות נמצאו שרידי סם.

בדיון שנערך בבית משפט השלום ביום 13.2.2007 טען המבקש כי מקורם של שרידי הסם שנמצאו בבדיקה הינם בתרופה נגד שיעול אותה נטל. בית המשפט קבע כי טענה זו הינה טענה בעלמא, ואפשר למבקש להגיש בענין זה חוות דעת מומחה. יצויין כי חוות דעת זו לא הוגשה.

ביום 22.3.2007 גזר בית המשפט השלום על המבקש עונש של ארבעה חודשי מאסר, שירוצו בעבודות שירות; ועשרה חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים. כן הורה בית המשפט על הפעלתו של מאסר מותנה של ארבעה חודשים שהיה תלוי ועומד כנגד המבקש, באופן שחציו בחופף וחציו במצטבר, כך שסך הכול ירצה המבקש עונש של שישה חודשי מאסר בעבודות שירות.

על גזר דינו של בית משפט השלום ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ע"פ 71562/07), בחזרו על טענתו לפיה מקור שרידי הסם בתרופה נגד שיעול אותה נטל, ובטענו כי שגה בית משפט השלום משהחמיר בעונשו, לאור השינוי בנסיבות חייו.

בית המשפט המחוזי (כבוד סגנית הנשיא ד' ברלינר, סגן הנשיא ז' המר והשופט ד' רוזן) דחה את הערעור, בקבעו כי טענות המבקש בנוגע לבדיקות השתן לא הוכחו ולו גם ברמה המוטלת עליו, וכי הניסיון המצטבר מראה שאין בה ממש. עוד קבע בית המשפט כי העונש שהוטל על המבקש משקף את נסיבותיו האישיות של המבקש ונותן להן ביטוי מלא.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, אשר בגדרה שב המבקש וטוען כי העונש שהוטל עליו הינו חמור יתר על המידה, לאור נסיבותיו האישיות, חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה, התסקיר החיובי של שירות המבחן, והשינוי שחל באורחות חייו. בשפה רפה חוזר המבקש על טענתו לפיה מקור שרידי הסם בבדיקות שביצע הינן בתרופות כנגד שיעול שנטל.

מנגד טוענת המשיבה כי אין מקום להעניק רשות ערעור בעניינו של המבקש, משאין בקשתו מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית, ולאור היות טענותיו מופנות אך ורק לענין מידת העונש שנגזר עליו.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להדחות.

הלכה היא, כי רשות ערעור בפני ערכאה שלישית, ניתנת במקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות שיפוטיות, ואין עניינו מעלה כל עילה כאמור, שיש בה כדי להצדיק דיון נוסף בסוגיה בפני ערכאה שלישית.

יתרה מכן, הלכה היא כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 11.12.1997)). בנסיבות המקרה, לא מצאתי כל סטייה שכזו מנורמת הענישה המקובלת בעבירה אותה ביצע המבקש. מסיבות אלו בלבד דין הבקשה להידחות.

מעבר לדרוש יוער, כי דין הבקשה להידחות אף לגופו של ענין. בית המשפט שגזר את דינו של המבקש, במסגרת הסדר הטיעון, הלך כברת דרך משמעותית לקראתו, תוך התחשבות במכלול נסיבות המקרה ובעברו הפלילי. כחלק מכך, הופנה המבקש לתסקיר שירות המבחן, ובמסגרת זאת התגלה שהמבקש ממשיך, חרף הכחשותיו, לעשות שימוש בסמים מסוכנים. בנסיבות אלו, גזר הדין שהוטל על המבקש מאזן כראוי את כלל נסיבות המקרה, ובהן אף נסיבותיו האישיות של המבקש, ואין כל מקום להתערב בו.

עוד יצוין כי איני מוצא כל מקום לקבל את טענת המבקש, שנטענה הפעם בשפה רפה בלבד, בדבר המקור לשרידי הסם בבדיקות. טענה זו מצויה בפיו ללא כל ביסוס שהוא – ולו הקל ביותר – לאפשרות אמיתותה. משכך, אין בעצם העלאת הטענה כדי להפריך את תוצאותיהן המפורטות של שתי בדיקות בהן נמצאו כאמור שרידיהם של מספר סמים מסוכנים.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

החלטתי מיום 24.7.2008, בענין עיכוב ביצוע העונש, מבוטלת.

המבקש יתייצב ביום 7.12.2008 בשעה 8:00 בפני הממונה על עבודות השירות במפקדת גוש מרכז ברמלה, לשם תחילת ריצוי עונשו, וזאת לאחר תיאום עמו.