פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
664/11
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
מועד מועד
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בנצרת מיום 18.1.11 ב-ע"פ 31574-05-10 שניתן על ידי כבוד
השופטים: א' הלמן; א' קולה; ע' עיילבוני
בשם המבקש:
עו"ד ט. חביב אללה
החלטה
לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (ע"פ 31574-05-10, כבוד השופטים א' הלמן , א' קולה ו- ע' עיילבוני ) מיום 18.1.2011, בו נדחה
ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בנצרת (ת"פ 3619-06, כבוד השופט ג' אזואלי - נשיא ).
כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של ריבוי נישואין, לפי סעיף 176 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בית משפט השלום הרשיע את המבקש בעבירה שיוחסה לו וביום 11.5.2010 גזר עליו עונש של שמונה חודשי מאסר בפועל; תשעה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים והתנאי שלא יעבור את העבירה בה הורשע; וכן קנס בסך 10,000 ש"ח.
על גזר דינו של בית משפט השלום הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בקובעו כי לא מצא עילה להתערב בגזר הדין, אשר אינו חמור לאור נסיבות המקרה וזאת גם לאחר התחשבות בנסיבותיו האישיות של המבקש.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי בגדרה טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שהתעלם ממצבו הרפואי הקשה ומנסיבותיו האישיות ולא התערב בעונש שהוטל עליו.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.
בקשה זו אינה מעוררת כל סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)) ומטעם זה בלבד דינה להדחות. יתרה מכך, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 11.12.1997)). מקרה זה אינו מקרה חריג המצדיק סטייה מהלכה זו. בית משפט השלום, בגזר דינו, התייחס לכלל השיקולים הרלבנטיים ובכללם הצורך במדיניות ענישה מרתיעה שמטרתה למגר את התופעה הפסולה של ריבוי נישואים. בנסיבות אלה, מקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה העונש שהוטל על המבקש הינו עונש ראוי אשר אינו חורג מרמת הענישה הנהוגה, וזאת אף לאחר התחשבות בנסיבותיו האישיות.
סוף דבר הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ט בשבט התשע"א (24.1.11).
ש ו פ ט