רע"פ 664-24 רע"פ 664-24

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא א' דראל, השופטת ע' זינגר והשופטת פ' נויבירט) ב-עתפ"ב 54468-07-23 מיום 10.1.2024, בגדרו נדחה ערעור המבקש על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (השופטת י' ענתבי-שרון) ב-בצה"מ 21466-02-23 מיום 16.7.2023.

2.ביום 23.1.2023, ולאחר שהוגש תצהיר מטעם מפקחת הרשות לאכיפה במקרקעין (להלן: המפקחת), מנהל מחוז ירושלים ברשות לאכיפה במקרקעין חתם על צו ההריסה המינהלי מושא ההליך דנן (להלן: צו ההריסה או הצו) בהתאם לסעיף 221 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק). במסגרת הצו, הורה על הריסתה וסילוקה של עבודה אסורה שבוצעה במקרקעין הממוקמים בג'בל מוכבר ושתוארה בצו כ"מבנה שלד ללא חלונות או דלתות עם מדרגות חיצוניות בשטח של כ-90 מ"ר" (להלן: העבודה האסורה).

כרקע יצוין, כי עובר להוצאת צו ההריסה, ביום 23.3.2022, נחתמו על ידי מהנדס עיריית ירושלים "צו סגירת מבנה לפי חוק עזר לירושלים (מבנים מסוכנים), התשמ"א-1980" המתייחס למבנה שכתובתו "עין אלוזה 0"; וכן "דרישה לביצוע עבודות להסרת סכנה" ביחס לאותה הכתובת (להלן: צו מבנים מסוכנים).

3.בקשה שהגיש המבקש לביטול צו ההריסה – נדחתה. בבסיס הבקשה, ניצבו שתי טענות מרכזיות – האחת, היכללותה של העבודה האסורה בצו מבנים מסוכנים כך שלמעשה היא עבודה מותרת; השנייה, קיומו של פגם במידע העובדתי שהוצב למול נותן הצו.

תחילה, בית משפט השלום עמד על כך שלפי סעיף 229 לחוק, היקף שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט בדיון בבקשות מעין אלו הוא מצומצם; ועל ההלכה לפיה טענות התוקפות את חוקיותו של צו הריסה מינהלי תתקבלנה רק כאשר מדובר בפגמים חמורים ההופכים את הצו לבטל מעיקרו. כן צוין כי הנטל להוכחת טענות אלה רובץ על המבקש, שכן, למשיבה עומדת חזקת התקינות המינהלית.

בהמשך לכך, נקבע, בין היתר, כי המבקש לא קיבל היתר בנייה לעבודות מושא הצו; כי בניגוד לטענתו, העבודה לא בוצעה בהתאם לצו מבנים מסוכנים, וזאת בהסתמך על עדות מפקח שהיה מעורב בהליכים נגד המבקש (להלן: המפקח) שנמצאה "מהימנה ומקצועית" ומסקנותיו לא הופרכו בחקירה הנגדית; כי לא נמצא פגם, ודאי שלא פגם חמור, בתיאור של מיקום הבניה בצו; וכי גם אם נראה שצו מבנים מסוכנים לא הוצג בפני נותן הצו, אין בכך כדי להביא לפגיעה בתשתית העובדתית שעליה נסמך, לנוכח הקביעה כי העבודה האסורה ממילא לא נכללה בצו מבנים מסוכנים. מפאת כל האמור, בית משפט השלום דחה את הבקשה.

4.ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי – נדחה אף הוא. נקבע, בין השאר, כי אין מקום להתערב בממצא העובדתי שלפיו העבודה האסורה אינה נכללת בצו מבנים מסוכנים, מכיוון שהמבקש לא הפריך את עדותו של המפקח. כן נקבע כי לא נפל פגם בתשתית העובדתית שניצבה בפני נותן הצו, וכי אין פסול בכך שתצהיר המפקחת ניתן על סמך עיון בתצלומי האוויר, אחר שזה סיפק את המידע הנדרש.

5.מכאן הבקשה שלפניי, ולצידה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה. יצוין, כי ביום 22.1.2024 הוריתי על עיכוב ביצוע הצו עד למתן החלטה אחרת (להלן: צו עיכוב הביצוע).

לטענת המבקש, בצו ההריסה נפלו פגמים המוליכים למסקנה כי דינו להתבטל. בין היתר, הלה שב ועומד על טענותיו כי העבודה האסורה מושא צו ההריסה נבנתה בהתאם לצו מבנים מסוכנים, משכך, מדובר בעבודה שבוצעה כדין והנטל להוכיח אחרת רובץ על המשיבה; כי המפקחת החתומה על התצהיר שהוגש לנותן הצו לא הייתה בקיאה בפרטים הרלוונטיים למתן הצו, לא ביקרה בשטח ולא הייתה מודעת לקיומו של צו מבנים מסוכנים; וכי עדותו של המפקח בבית המשפט אינה מרפאת את הפגם שבחוסר בקיאותה של המפקחת נותנת התצהיר ואף מחמירה אותו.

6.דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת סוגיה משפטית רחבת היקף החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, או בנסיבות המקימות חשש לעיוות דין או אי-צדק מהותי (רע"פ 722/23 פרץ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה עיריית פתח-תקווה, פסקה 6 (19.3.2023)). הדברים אמורים ביתר שאת לנוכח ההיקף המצומצם של עילות הביקורת השיפוטית לגבי צווי הריסה מינהליים (רע"פ 10/24 נ.פ הלבשה בע"מ – "בזאר שטראוס" נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, פסקה 6 (31.1.2024)).

7.עניינו של המבקש אינו בא בגדרי מקרים חריגים אלה. מלבד העובדה שטענותיו ממוקדות בעניינו הפרטני, הן נדונו ונדחו על ידי שתי ערכאות, אשר איני מוצא כי נפל בקביעותיהן פגם, לא כל שכן כזה המצדיק התערבות במסגרת "גלגול שלישי".

8.הקביעה לפיה העבודה האסורה אינה נכללת בצו מבנים מסוכנים, מושתתת על ממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על ידי בית משפט השלום, לאחר שבהליך שהתנהל לפניו נשמעו עדויותיהם של המפקח, המפקחת שנתנה את התצהיר והמבקש. משאלה הם פני הדברים, ולנוכח ההלכה לפיה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות, בפרט במסגרת "גלגול שלישי" – איני מוצא הצדקה לסטות מהקביעה כי העבודה האסורה נעשתה בניגוד לדין (ראו: רע"פ 373/24 אסמעיל נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (31.1.2024)).

על אותה הדרך, אף בטענות המבקש המופנות כלפי בקיאותה של המפקחת אני סבור שאין ממש. כפי שקבעו הערכאות קמא, כממצא עובדתי, בפני נותן הצו הונחה התשתית הנדרשת לשם הוצאתו, כך שאיני מוצא טעם להתערב בפסק הדין קמא אף בהיבט זה.

נוכח האמור, עניינו של המבקש אינו מעורר חשש כי נגרם לו עיוות דין.

9.סוף דבר: הבקשה נדחית; צו עיכוב הביצוע בטל.