רע"פ 6680-23 רע"פ 6680-23

1.לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטים ח' מאק-קלמנוביץ, מ' ליפשיץ פריבס ו-מ' כדורי) בעפ"ג 72115-01-23 מיום 28.06.2023, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בבית שמש (כבוד השופט א' איתן) בת"פ 60646-11-21 מיום 06.06.2022.

2.העובדות שבביצוען הודה המבקש, במסגרת הסדר טיעון, פורטו בפסק דינו של בית משפט קמא, כדלהלן:

"[המבקש] עבר את העבירות בהן הורשע יום אחר יום, בעת שנסע בקווי אוטובוס שונים בבית שמש מבלי ששילם עבור הנסיעות.

ביום 12/11/2021, במהלך נסיעתו באוטובוס, [המבקש] החל להתפרע, קם ממקומו ופסע לכיוון הנהג, אנואר רג'בי (להלן: 'הנהג'), שבלם את האוטובוס. [המבקש] ניסה להכות את הנהג באמצעות ידיו, אולם הדבר לא עלה בידו בשל מחיצה שחצצה בינו לבין הנהג. [המבקש] חבט במחיצה, אמר לנהג: "יא הומו יא קוקסינל, אני אוריד לך את המכנסיים, אני אזיין אותך", ירק לעברו מספר פעמים ופגע ברוקו בפלג גופו העליון.

למחרת, ביום 13/11/2021, ערכו מבקר האוטובוסים – טספאהון האדיגו (להלן: 'המבקר'), ומתלמד בבקרת אוטובוסים – סרגיי פרוקלוב (להלן: 'המתלמד'), ביקורת באוטובוס בו נסע [המבקש]. בזמן שהמבקר פנה אל [המבקש] על מנת לוודא ששילם עבור הנסיעה, אמר לו [המבקש] שלא יתקרב אליו. לאחר שהמבקר פנה בשנית אל [המבקש], [המבקש] נתלה על מוטות הברזל שבתקרת האוטובוס, התרומם באוויר ובעט בפניו של המבקר. [המבקש] הוסיף והכה את המבקר במכת אגרוף לפניו. כתוצאה ממעשיו של המערער נשבר אפו של המבקר ונגרמו לו קילופי עור מדממים בלחי ימין ובאף. לאחר מכן, בעת ש[המבקש] ניסה לברוח מהמקום, הוא דחף את המתלמד שניסה לעצור בעדו. כתוצאה מכך נחבט המתלמד בגבו."

3.טרם מתן גזר דינו, ביקש המבקש לצרף להליך כתב אישום נוסף (ת"פ 58229-02-20), שבו הוא הודה. עובדות כתב האישום הנוסף פורטו אף הן בפסק הדין קמא, כדלהלן:

"בעת שהמערער ובת זוגו היו בהליכי גירושין ולאחר סכסוך שהתגלע ביניהם, המערער שלח לה הודעות קוליות מאיימות החל מיום 15/8/2019 בשעה 21:24 ועד ליום 16/8/2019 שעה 02:12. בין היתר אמר המערער לבת זוגו:

'תשמעי טוב יא בת זונה';

'תשמעי טוב יא בת זונה יא בת אלף זונות, את אומרת לי שמע, מזמינה אותי לבית משפט למה אני לא רוצה לראות את הילדה וכשאני אומר לך אני רוצה לראות את הילדה את אומרת לי אני לא נותנת לך לראות את הילדה. תשמעי טוב יא בת שרמוטה יא בת זונה, תקשיבי טוב אני הולך להשאיר אותך גלמודה בעולם, אם אני לא ארצח לך את המשפחה אחד אחד אני בן אלף זונות אני אשאיר אותך גלמודה יא בת שרמוטה, אבל אני אזיין אותך יא בת זונה יא בת שרמוטה אני אשאיר אותך גלמודה יא בת זונה';

'תיכף אני בא אלייך תיכף עוד מעט את תראי עוד מעט';

'תשמעי טוב יא בת זונה יא בת שרמוטה אם את לא עונה לי לטלפון את אומרת לי איפה את עכשיו אני הולך אני רוצח את ההורים שלך היום את שומעת מה אני אומר לך? אם את לא עונה לי עכשיו לטלפון אומרת לי איפה את עכשיו אני הולך אני רוצח את ההורים שלך שתהיי בעניין';

'כדאי לך מהר מהר לענות לי לטלפון או שאני נכנס לך לבית עושה לך (מילה לא ברורה) במשפחה יא בת שרמוטה';

'תשמעי טוב נשמה אני נותן לך צ'אנס אחרון אני בכניסה לבית שלך, או שאת עונה ואומרת לי איפה את נמצאת או שאני נכנס לך לבית'.

בהמשך למתואר לעיל, ביום 18/8/2019 ניתן על ידי כבוד השופטת מירה רום פלאי צו הרחקה נגד המערער. בצו נאסר על המערער להיכנס או להתקרב לבית הוריה של בת זוגו, להטריד אותה בכל דרך ובכל מקום, כולל באמצעות הטלפון או באמצעות הודעות כתובות בכל מדיה אפשרות.

המערער הפר את הצו, התקשר לבת זוגו שלוש פעמים, באחת מהן גם שוחח איתה."

4.ביום 28.07.2022 התקבל בעניינו של המבקש תסקיר מאת שירות המבחן, במסגרתו פורטו נסיבות חייו של המבקש. כן צוין, כי "[המבקש] לוקח אחריות מילולית בלבד, ואינו מביע חרטה על האופן שבו פעל. ניכר כי [המבקש] מקטין את חומרת מעשיו והשלכותיהם על המתלונן, כאשר לדבריו לא נגרם כל נזק למתלונן". עוד צוין, כי "[המבקש] מתקשה להבין את הקשר בין מעשיו לבין השלכותיהם, ואינו מביע אמפתיה למתלוננים [...] בשיחה עימו מסר כי אינו מעוניין בהליך טיפולי כלשהו ושלל נזקקות טיפולית בפן הנפשי, התמכרותי ותפקודי" (ההדגשה הוספה – ח' כ').

5.בדיון שהתקיים בבית משפט השלום ביום 09.11.2022, אשר תמציתו פורטה בפרוטוקול, הציע בית המשפט למבקש "לגשת שוב לשירות המבחן כדי לקבל תסקיר עדכני". המבקש סירב לכך, בציינו כי הוא "לא מעוניין להשתלב בטיפול". בהתאם, נשמעו טיעוני הצדדים לעונש.

בגזר הדין, עמד בית משפט השלום על הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות ועל מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים. נקבע, כי מתחם הענישה ביחס לשני כתבי האישום שאוחדו, הוא בין 12 חודשי מאסר בפועל לבין 32 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. לאחר שקילת מכלול הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כמצוות סעיף 40יא לחוק העונשין, ובכלל זה, הנזק המשמעותי שנגרם למבקר האוטובוסים כתוצאה מתקיפת המבקש, הועמד עונשו של האחרון על 13 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, וזאת לצד מאסרים מותנים ופיצוי כספי למבקר.

6.המבקש ערער על גזר דינו לבית המשפט המחוזי. הערעור נדחה ללא צורך בתשובת המשיבה, תוך שנקבע כי "ערעור זה אין בו ממש, ומוטב היה אלמלא היה מוגש". זאת, בין היתר, לנוכח חומרת המעשים שבהם הורשע המערער והפגיעה שנגרמה כתוצאה מהם לערכים המוגנים. זאת, לצד היעדר חרטה מצד המבקש על מעשיו וסירובו להשתלב בטיפול, כעולה מתסקיר שירות המבחן.

בית המשפט המחוזי הוסיף ודחה את בקשת המבקש להפנותו לשירות המבחן לשם קבלת תסקיר משלים. בהקשר זה נקבע, כי "הליך הערעור לא נועד לשמש מקצה שיפורים לבעל דין, ולא לאפשר לו לשנות את דעתו לאחר סיום ההליך בערכאה הדיונית". כך בפרט, כאשר כפי שעלה מטענות בא-כוחו במהלך הדיון בערעור, המבקש בחר לשנות את עמדתו ביחס לצורך בקבלת תסקיר משלים רק "נוכח גזר הדין הקשה שהתקבל בעניינו". כן נקבע, כי קשה לקבל את טענת המבקש בדבר ההליך הטיפולי שבו הוא החל, בהיותה עומדת בניגוד למסקנת שירות המבחן; ומכל מקום, גם אם ניתן היה לקבל את הטענה האמורה, לא היה בכך כדי להצדיק חריגה לקולה ממתחם העונש ההולם.

כן נדחתה בקשת המבקש להפנותו לבדיקה פסיכיאטרית. בהקשר זה נקבע, כי המבקש לא העלה כל טענה בדבר אחריותו למעשיו, לא בבית משפט השלום ולא בערעור, ומשכך, הפנייתו לפסיכיאטר לא נועדה אלא כדי לבחון אפשרות להליך טיפולי בעניינו. ואולם, משעה שנקבע כי אין מקום להפנות את המבקש לאפיק טיפולי לאחר שהלה סירב לכך, הרי שאין טעם להפנייתו לבדיקה פסיכיאטרית במסגרת הדיון בערעור. עם זאת, הודגש כי "אין בגזר הדין שניתן נגד [המבקש] כדי למנוע ממנו להשתלב בהליך טיפולי על מנת לשנות את דרכו ולרסן את האלימות שבו. אם [המבקש] אכן מפנים את הצורך בשינוי בהתנהלותו ונחוש להשתקם, לא ימנע ממנו לעשות כן במהלך מאסרו ולאחר שחרורו".

7.המבקש לא השלים עם פסק דינו של בית משפט קמא ומכאן הבקשה שלפניי. בעיקרו של דבר, המבקש טוען כי היה על בית משפט קמא להפנותו לשירות המבחן לשם קבלת תסקיר משלים, וכן להורות על הפנייתו לבדיקה פסיכיאטרית, נוכח קיומו של "חשש שמא [המבקש] אינו כשיר לעמוד לדין".

המבקש צירף לבקשה מסמך בן 4 עמודים, כתוב בכתב-יד, שהוכתר על-ידו כ'חוות דעת פסיכיאטרית', ממנה עולה, לפי הנטען, כי "המבקש שרוי במצב פסיכוטי חריף", וכי הוא "סובל כעת ממחשבות שווא של רדיפה, וכי לעתים 'שומע קולות' כאשר שיפוטו חלקי 'פורמלי בלבד' עם תובנה חלקית" (ההדגשות כאן ולהלן במקור – ח' כ'). לשיטת המבקש, מחוות הדעת עולה כי "יש חשד למחלת נפש מסוג סכיזופרניה וכן לתסמונת בתר חבלתית", בגינם הומלץ "להעמיק את הבדיקה ולערוך למבקש אף חוות דעת נוירולוגית מקיפה וכן אבחון פסיכו דיאגנוסטי מלא".

המבקש סבור כי אילו היה בית המשפט המחוזי מודע למצבו הנפשי של המבקש, "אין ספק כי היה שוקל באופן אחר את שיקולי הענישה הנוגעים [למבקש] ואולי אף מורה על הפסקת ההליכים נגדו, בשים לב לחשש הממשי העולה בנוגע לכשירותו לעמוד לדין". המבקש הוסיף וטען כי חוות הדעת האמורה היא "בגדר ראיה חדשה" המשליכה על השאלה אם הוא היה כשיר לעמוד לדין, אם לאו. בנסיבות אלו, כך נטען, יש להורות על ביטול פסק הדין ועל השבת הדיון לבית משפט קמא לצורך דיון מחודש בערעור "על מנת שהדיון בערעור יתקיים תוך שקילת כלל הנתונים לרבות לאחר קבלת חוות דעת מקיפה אודות מצבו של המבקש, כזו שתתייחס אף לסוגיית כשירותו לעמוד לדין".

המבקש הוסיף וטען, כי יש מקום להקל בעונשו גם משיקולי שיקום. זאת, בשים לב להליך הטיפולי שבו החל המבקש, מיוזמתו, לאחר שנגזר דינו בבית משפט השלום, כמפורט בחוות דעת מרכז 'התחלה חדשה' שהוגשה מטעמו.

8.לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, מצאתי לבקש תשובה מאת המדינה והוריתי בהחלטתי מיום 11.09.2023, על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש, עד להחלטה אחרת.

9.ביום 26.10.2023, הוגשה תשובתה המפורטת של המדינה לבקשה. בגדרה הוטעם כי עניינו של המבקש נידון כבר בפני שתי ערכאות באופן ממצה; וכי לא קמה בענייננו עילה למתן רשות לערער. זאת, מכיוון שהבקשה נסובה, רובה ככולה, סביב עניינו הפרטני, ובפרט ביחס לעונש המאסר בפועל שהוטל עליו, על אף הניסיון לעטות את טענותיו באצטלה של שאלה משפטית חשובה. לא למותר לציין כי המדינה הבהירה שלעמדתה בית משפט השלום התחשב באופן משמעותי במלוא נסיבותיו של המבקש – עת העמיד את עונשו על 13 חודשי מאסר בלבד. המדינה התייחסה באריכות גם להפנייתו של המבקש לחוות דעת פסיכיאטרית ולעניין כשירותו לעמוד לדין. בהקשר אחרון הובהר כי מדובר בטענה מתפתחת, שתזמונה מעיד כי מטרתה לחמוק מן הדין. עוד נטען, כי המבקש בעצמו לא הצליח להציג קביעה ברורה וחד משמעית התומכת בטענתו. בנוסף לכך הודגש, כי במסגרת מאסרו של המבקש שירות בתי הסוהר יבחן את המסמכים הרפואיים שיועברו על-ידו ותערך למבקש בדיקה בתחום בריאות הנפש – ככל שיהא בכך צורך.

10.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מזה ומזה – שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

כידוע, רשות לערער 'בגלגול שלישי' שמורה למקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים להליך, או במקרים שבהם קיים חשש ממשי בדבר עיוות דין או אי צדק שנגרם למבקש. בענייננו, לא מתעוררת כל שאלה משפטית עקרונית; והמבקש אף אינו טוען לשאלה מעין זו. טענת המבקש ממוקדת, כאמור, בטענה כי הותרת פסק הדין על כנו תביא לעיוות דין בעניינו.

11.ואולם, הטענה בדבר אי-כשירות המבקש לעמוד לדין פלילי לא הועלתה על-ידו בשתי הערכאות הקודמות שדנו בעניינו, וזאת על אף היותו מיוצג בהליכים אלו על-ידי בא-כוחו בהליך הנוכחי. כפי שצוין בפסיקה לא אחת, הליך הערעור לא נועד לצורך עריכת 'מקצה שיפורים' על-ידי העלאת טענות שזכרן לא בא בערכאה הדיונית; וקל וחומר שכך הוא כאשר עסקינן בבקשת רשות לערער בגלגול שלישי (רע"פ 1669/23 דראב נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (14.03.2023)).

12.מטעם דומה, גם בחינת חוות הדעת הפסיכיאטרית באספקלריה של 'ראיה חדשה' המוגשת בשלב הערעור, אינה יכולה לסייע למבקש. שכן, לא הונח בפניי כל הסבר משכנע לשאלה מדוע לא היה ניתן להגיש את חוות הדעת האמורה בשלב קודם בהליך (ראו בהקשר זה: רע"פ 3879/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקאות 14-13 (29.05.2023)). זאת ועוד, המבקש אינו טוען שחוות הדעת הפסיכיאטרית מבססת את אי-כשירותו לעמוד לדין, אלא שלשיטתו חוות הדעת מעוררת "חשש" כאמור. ברם, כאשר עסקינן בבקשה למתן רשות לערער לא די בהעלאת חששות בעלמא, אלא נדרשת תשתית עובדתית ממשית להוכחת הדברים, וכזו לא הובאה בענייננו. אוסיף כי חוות הדעת ערוכה בכתב יד, ובאופן לא שיגרתי, כאשר חלקים ממנה כמעט ואינם קריאים. לא זו אף זו, מהמסמך עולה כי המבקש לא נזקק לטיפול בעבר ואף לא לאבחון. כך או אחרת, חזקה על גורמי הרפואה בשירות בתי הסוהר שידעו לתת מענה לכל צורך רפואי שיתעורר, בהתאם לשיקול דעתם.

13.בנסיבות אלה, לא מצאתי כי נדרשת בענייננו רשות ערעור על מנת למנוע עיוות דין מהותי או אי צדק קיצוני; ומשכך, הבקשה נדחית. עיכוב ביצוע עונש המאסר שנקבע בהחלטתי מיום 11.09.2023 – מבוטל בזאת.

המבקש יתייצב לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו ביום 27.11.2023 עד השעה 09:00 בימ"ר ניצן, או במקום אחר על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, ככל שמיון כאמור טרם בוצע, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 074-7831077 או 074-7831078.