רע"פ 6706/05 רפאל גנח נ. מדינת ישראל

בכתב-אישום שהוגש לבית-משפט השלום בחדרה יוחס למבקש, רפאל ג'נח, ביצועה של עבירת העסקה שלא כדין, לפי סעיף 2א(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. המבקש הורשע, על-פי הודאתו, ובית-משפט השלום השית עליו מאסר בפועל לתקופה של 60 ימים, וכן מאסר על-תנאי בן שלושה חודשים.

המבקש, שלא השלים עם חומרת העונש שהושת עליו, ערער על הכרעת דינו של בית-משפט השלום. הוא טען, כי העונש שנגזר לו חמור יתר על המידה, וכי לא ניתן משקל ראוי לנסיבותיו המשפחתיות ולנסיבות ביצוע העבירה. בית המשפט המחוזי דחה, בדעת רוב (השופטים מ' נאמן ור' שפירא), את ערעורו של המבקש. השופט ג'רג'ורה סבר, בדעת מיעוט, כי נסיבותיו המשפחתיות של המבקש מצדיקות הקלה בעונשו.

כעת עותר המבקש לקבלתה של רשות ערעור, בגדריה שב הוא ומשיג על חומרת עונשו. המבקש הדגיש כי העסיק את האדם אשר שהה שלא כדין בישראל במשך שנים רבות, במהלכן נרקמו ביניהם קשרי ידידות. מטעם זה, להשקפתו, אין מקום למצות עמו את הדין, אדרבא, יש להבחין בינו לבין מעסיקים אחרים, אשר אינם מכירים את עובדיהם הכרות כה קרובה, ועל כן הם גם אינם יכולים לערוב ליושרם.

דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי אין בטענות בדבר חומרת העונש כדי להצדיק דיון בפני בית משפט זה כערכאה שלישית. ערעור בגלגול שני מיוחד למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית כללית, החורגת מעניינם הפרטי של המתדיינים. המקרה שבפנינו אינו נמנה עם אלו.

למעלה מן הצורך, רואה אני מקום לציין כי אף לגופם של דברים לא מצאתי ממש בטענות המבקש, ולא ידעתי מדוע סבור הוא כי על העובדה שהפר את החוק במשך שנים ארוכות להיזקף לזכותו כשיקול לקולא. זאת, בפרט נוכח ידיעתו אודות החובה להחזיק באישור העסקה מתאים - כעולה מתסקיר שירות המבחן שהוגש לבית- משפט השלום - והימנעותו המכוונת מהוצאתו.

הבקשה נדחית, ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.