רע"פ 6712/09 ליאוניד סלפיאן נ. מדינת ישראל

1.

המבקש הורשע, על פי הודאתו, בעבירות שעניינן הוצאת כספים במרמה מקופתה של הקרן לקליטת החייל המשוחרר (להלן: הקרן), שתקציבה ממומן על ידי אוצר המדינה. בעקבות הרשעתו נדון המבקש ל-9 חודשי מאסר, 6 חודשים מאסר על תנאי, קנס בסך 10,000 ש"ח, והוא חויב לשלם פיצוי בסכום של 60,000 ש"ח. בנוסף, נקבע כי המבקש יהיה נתון בפיקוח שירות המבחן במשך 18 חודשים.

המבקש הביא את השגותיו כנגד העונש בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, אולם ערעורו נדחה, לאחר שנקבע כי בגזר דינו של בית משפט השלום לא נפל כל פגם. בפסק הדין מנה בית המשפט את השיקולים לקולא, לרבות השתלבותו של המבקש בהליך גמילה ושיקום, הודאתו בעבירות שיוחסו לו ונטילת האחריות למעשיו, אולם סבר כי "אין בכל אלה כדי למנוע את הצורך במתן תגובה עונשית הולמת (אף כי מתונה

יחסית) למעשיו הנלוזים של [המבקש] והנאשמים האחרים שהעשירו את כיסם על חשבון הציבור, בדרכי מרמה" (עמ' 10 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי. ההדגשה במקור ).

2.

בבקשה שלפני עותר המבקש לקבלתה של רשות ערעור, תוך שהוא מפנה בין היתר לאלה: מסלול השיקום בו השתלב; החשש כי שליחתו למאסר תקטע את התהליך השיקומי באיבו, בניגוד להמלצת שירות המבחן; בגזירת הדין לא ייחסו ערכאות קמא משקל הולם לזמן הרב שחלף מאז ביצוען של העבירות; העונש חורג לחומרה מרף הענישה המקובל במקרים דומים.

3.

אין בידי להיעתר לבקשה. כידוע, חומרת העונש, כשלעצמה, אינה מקימה עילה לקיומו של ערעור שני (רע"פ 3659/09 מקלדה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.8.2009); רע"פ 7572/09 צמח נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 20.8.2009)). אכן, להלכה זו נקבעו חריגים, אולם לא מצאתי כי עניינו של המבקש נמנה עמם. יתרה מכך, דין הבקשה להידחות אף לגופה. עיון בפסקי הדין המפורטים של בתי המשפט קמא מעלים, כי בגזירת העונש הובאו בחשבון מכלול השיקולים הצריכים לעניין – לרבות אלה עליהם הצביע המבקש בגדרי הבקשה הנוכחית – ובאיזון שנערך בין שיקולים אלה והתוצאה הסופית, לא מצאתי פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה.

אי-לכך, הבקשה נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.