רע"פ 6723/08 מזל חזן נ. מדינת ישראל

בבקשה זו אין כל ממש. היא מכוונת כנגד החלטתו של בית-המשפט לתעבורה ברמלה שלא לבטל את פסק-דינו מיום 20.1.08, במסגרתו הורשעה המבקשת, בהעדרה, בעבירה של נהיגה בשכרות ונגזרו לה קנס בסך 1,500 ש"ח, פסילת רישיון נהיגה לתקופה המינימאלית הקבועה בחוק בגין העבירה בה הורשעה (24 חודשים) ופסילה על תנאי למשך ארבעה חודשים. בית-המשפט לתעבורה דחה את הסבריה של המבקשת לאי התייצבותה לדיון – כאב גב ממנו סבלה – וזאת נוכח העובדה כי אישור המחלה שהומצא הונפק שבועיים ימים לאחר מועד הדיון, ואף נאמר בו במפורש כי אינו תקף עבור מוסדות משפטיים. ערעור שהוגש כנגד החלטה זו לבית-המשפט המחוזי מרכז – נדחה.

בבקשה הנוכחית עותר המבקש ליתן לו רשות לערער, ובמרכזה אותם טיעונים שהועלו בפני שתי ערכאות קמא. אולם, לא לכך יועד קיומו של ערעור שני, וודאי שאין זה המקרה בו מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם של הצדדים המתדיינים. הוא הדין באשר לטענה בדבר החומרה היתרה בה נקט בית-המשפט לתעבורה בעונש שהשית על המבקשת. כאמור, תקופת פסילה בת 24 חודשים היא התקופה המינימאלית שקבע המחוקק לעבירה של נהיגה בשכרות (סעיף 39א לפקודת התעבורה), ונוכח עברה של המבקשת, הכולל לא פחות מ-24 עבירות, לא היה מקום לסטות ממנו לקולא.

הבקשה נדחית.