רע"פ 673/00 זידאן מוחמד נ. מדינת ישראל

1.המבקש הורשע, על פי הודאתו, בביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח. על המבקש הוטלו 3 חודשי עבודות שירות, קנס כספי של 1,500 ש"ח וכן פסילת רשיון לתקופה של 3 שנים. המבקש ערער על חומרת העונש לבית המשפט המחוזי אשר דחה את הערעור. על כך הוגשה בקשת רשות ערעור זו ובמסגרתה לעיכוב ביצוע, שנדחתה.

טענותיו של המבקש מכוונות נגד חומרת העונש, שהוא, לטענתו, יוצא דופן בחומרתו, במיוחד מהווה שלילת רשיונו מכה קשה למשפחתו (ובה 5 ילדים) התלויה בפרנסתו כנהג.

2.הלכה פסוקה היא, כי בית משפט זה אינו נוהג לתת רשות ערעור על חומרת העונש. מקרה זה אינו חריג המצדיק מתן רשות מעין זו. העונש שהוטל על המבקש הולם נהג בעל עבר עשיר בעבירות תעבורה.

שתי ערכאות שקלו את נסיבותיו האישיות של המבקש ולא מצאו שהן מצדיקות הקלה בעונשו. אין מקום שערכאה שלישית תתערב בעניין.

הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.