רע"פ 6751/05 רג'גא שקיראת נ. עיריית ירושלים

ביום 10.1.2005 חתם יושב ראש הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, על צו הריסה מנהלי המכוון כנגד מבנה אותו בנה המבקש ללא היתר, בשכונת ג'בל מוקבר. בעקבות כך הגיש המבקש לבית המשפט לעניינים מקומיים (כב' השופט ג' ארנברג) בקשה לביטול הצו, ובה טען כי בתצהירו של המפקח מטעם הועדה, עליו התבסס הצו, נפלה טעות, באשר בניגוד לאמור בו המבנה כבר היה מאוכלס בעת ביקורו של המפקח.

הערכאה הראשונה דחתה את גרסת המבקש באשר למועד סיום הבנייה ואכלוסו של המבנה, והיא נהגה כך לאחר שנתנה אמון בעדותו של מפקח הבניה (פיני וקסלבאום) שהעיד בפניה, ואשר תמך את דבריו בתצלומים שצילם ביום ביקורו הראשון במבנה. השופט המלומד בחן גם את האפשרות לדחיית ביצועו של צו ההריסה, אולם לבסוף קבע כי גם לכך אין מקום, הואיל (בלשונו): "מתוך המסמכים שהוגשו על ידי המבקש עצמו ... עולה כי [הוא] מצוי עתה בתחילתו של הליך שמטרתו שינוי יעוד המקרקעין עליהם נבנה המבנה ... המדובר בבקשה לשינוי תב"ע שאך עתה נפתחה" (עמוד 3 להחלטה).

את השגותיו כנגד אותה החלטה הביא המבקש בפני בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא צ' סגל, והשופטים י' נועם ור' כרמל). במהלך הדיון בערעור טען המבקש, לראשונה, כי התמונות שהוצגו על ידי מפקח הבניה אינן תמונותיו של המבנה נשוא הדיון. אולם ביקור של הצדדים בזירת המריבה סילק גם ספק זה. לאחר כל אלה, דחה בית המשפט המחוזי את הערעור, והוסיף כי גם אם היה מקבל את טענת המבקש בדבר מועד אכלוסו של המבנה, לא היה בכך כדי להועיל לו, שכן "אכלוסו של מבנה שהקמתו טרם הושלמה – לאו אכלוס הוא" (עמוד 6 לפסק הדין).

עתה עותר המבקש למתן רשות לערער בפני בית משפט זה, אולם גם לאחר שהפכתי בבקשה ושבתי והפכתי בה, לא מצאתי כי באת-כוחו הצליחה להצביע על עילה כלשהי מאלה המוכרות על ידי ההלכה הפסוקה כעילה למתן רשות ערעור. אדרבא, היא שבה ומעלה טענות שבעובדה אשר נדונו לגופן ונדחו על ידי ערכאות קמא, וגם לטענה כי המפקח צילם מבנה אחר היא חזרה ונדרשה, משל לא ביקרו הצדדים במקום ולא ראו במו עיניהם כי בטענה זו אין ממש.

בנסיבות אלה דינה של הבקשה להדחות, וכך אני עושה. מטעמיו של בית המשפט לעניינים מקומיים, לא ראיתי מקום אף לדחיית ביצועו של הצו.