רע"פ 6760/03 יגאל מרגולין נ. מדינת ישראל

1.המבקש הורשע על פי הודאתו, בעקבות הסדר טיעון, בעבירות שונות לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975. בית משפט השלום באשדוד (כב' סגן הנשיא ש' חמדני) השית על המבקש 24 חודשי מאסר, אשר מחציתם לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, וכן קנס בסכום של 10,000 ש"ח או 60 ימי מאסר תמורתו. בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה את ערעורו של המבקש על גזר דינו. מכאן הבקשה שבפניי.

2.כתב האישום המתוקן, אשר המבקש הודה בעובדות שבו, מתאר שהמבקש הפיץ בשנים 1997 ו-1998 חשבוניות מס פיקטיביות. מדובר בעסקאות בסכום כולל של כ-4,000,000 ש"ח, כאשר סכום המס שלא שולם, אף שהייתה חובה לשלמו, עלה על 550,000 ש"ח. המבקש, שהינו בן 36 שנים, הורשע בעשרות עבירות לפי חוק מס ערך מוסף ואף בעבירה של עשיית דבר בכוונה להכשיל הליך שיפוטי בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. בבקשה הנוכחית טוען המבקש, בין היתר, כי נפלה טעות עובדתית מסוימת בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, כי חלפו שנים לא מעטות מאז ביצע את מעשי העבירה וכי יש להתחשב בחבלי הקליטה הקשים מהם סבל לאחר שעלה ארצה בשנת 1990.

3.דינה של הבקשה להידחות. כלל הוא, שבית משפט זה ייעתר לבקשה לרשות ערעור בעניין גזר דין כשמדובר בגלגול שלישי רק במקרה חריג ויוצא דופן (למשל, ר"ע 78/84 טטרואשוילי נ' מדינת ישראל , פ"ד לח(1) 659). בבקשה זו אין שום אלמנט חריג או יוצא דופן המצדיק מתן רשות ערעור. הצדדים הגיעו להסדר טיעון בערכאה הראשונה. על פי ההסדר הוגש כתב אישום מתוקן, אשר המבקש הודה בעובדותיו. המשיבה הסכימה, כחלק מן ההסדר, כי העונש שתעתור לו לא יעלה על 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בעוד שהסניגוריה לא הוגבלה באשר לטיעוניה לעונש. בית משפט השלום השית עונש מאסר שלא חרג מן ההסדר המוסכם. במצב דברים מעין זה, היקף ההתערבות של ערכאת הערעור מצומצם הוא. על אחת כמה וכמה, שאין מקום ליתן רשות ערעור שתאפשר "גלגול" נוסף של ההליך. דומה, שאף אילמלא ההסדר, הטענות שבבקשה אינן מצדיקות מתן רשות ערעור.

הבקשה נדחית.