רע"פ 6782/10 הלל פרקש נ. מדינת ישראל - משטרת ישראל (מרחב מוריה)

1.

בעקבות אירועים אלימים שהתרחשו במועדון "אושן 17" בירושלים, המנוהל על ידי המבקשים, הוציאה המשטרה צו סגירה למשך 10 ימים. בצו הסגירה נקבע כי "במידה ובעל המקום יציג לפני פקיעת תוקפו של צו זה, שינוי משמעותי שנעשה, אשר יש ביכולתו להביא לשמירה על שלום הציבור במקום, מוזמן הוא לפנות ל[מפקד מרחב מוריה במשטרת ישראל] ולהציג בפניו את האמור. בנסיבות אלו פתיחת המקום תישקל שנית".

2.

המבקשים פנו לבית-המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, מכוח סעיף 22 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, בבקשה לבטל את הצו. בקשה זו התקבלה, בכפוף לתנאים, ונקבע כי הצו אינו מידתי הואיל ו"לא ברור כי אירועים אלה [אירועי האלימות] מגיעים כדי כך שהפעלת המועדון מהווה סיכון מתמשך לשלום הציבור ולא ברור כי לא ניתן למנוע אירועים דומים בתנאים מסוימים, ו/או בדרך של הגשת כתבי אישום במקרים מתאימים" (עמוד 6 להחלטה מיום 14.9.10).

3.

המשיבה ערערה על אותה החלטה בפני בית המשפט המחוזי, וערעורה התקבל. נקבע כי הסמכות לקביעתם של תנאים לניהולו של עסק נתונה לקצין משטרה המצוי בתחום ולא לבית המשפט. עוד נקבע בהתבסס על חומר שהונח בפני השופטת המלומדת, כי "במועדון קיימים ליקויי אבטחה ובעייתיות בהתנהלות המאבטחים, מה גם שאלה מעורבים בצורה פעילה במרבית אירועי האלימות שהיו במקום". עוד נמצא, כי "במקום מתרחשים אירועי אלימות רבים ותכופים, בדרגות שונות של חומרה, כאשר רק ביום 11.9.10 התרחשו שלושה אירועי אלימות שונים". נוכח כל אלה, הוחלט להותיר את צו הסגירה על כנו או עד שהמבקשים יפעלו לתיקון המצב.

4.

בבקשה שבפני עותרים המבקשים ליתן להם רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ובין יתר טענותיהם הם הציגו את השקפתם לפיה פעל בית המשפט המחוזי בחוסר סמכות, הואיל והערעור היה חייב להישמע בפני מותב תלתא. לגופם של דברים, עמדת המבקשים היא כי צו הסגירה שגוי, הואיל וגלומה בו ענישה על אירועים שלא היו בשליטתם, וגם מן הטעם שאין בו צורך של ממש.

5.

אין בידי להיעתר לבקשה. בטענותיהם של המבקשים לגבי חוסר סמכותו של בית-המשפט המחוזי אין ממש. סעיף 56(א) לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע כי: " דין בית משפט לענינים מקומיים כדין בית משפט שלום ", והרי " פסק דין של בית משפט שלום ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי " (סעיף 52(א) לחוק). עוד קובע החוק, כי בית-משפט מחוזי הדן בערעור על פסק-דין של בית-משפט השלום ישב בשלושה, למעט במקרים המפורטים בחוק, ובהם " ערעורים על פסקי דין בעניינים שבית המשפט לעניינים מקומיים מוסמך לדון בהם לפי סעיף 55 " (סעיף 37(ב)(8) לחוק), אשר עמם נמנים גם הליכים לפי חוק רישוי עסקים.

באשר להשגותיהם של המבקשים נגד צו הסגירה - משמצא בית המשפט המחוזי כי במועדון קיימים ליקויי אבטחה ומתרחשים בו מעשי אלימות תכופים, שוב לא היה מנוס מן המסקנה כי הגורם המוסמך הפעיל את סמכותו נכונה, הואיל ובהמשך פעילות המועדון במתכונת הקיימת כרוכה סכנה לציבור. כך או כך, כל שהיה על המבקשים לעשות הוא לפעול ברוח הנחיותיה של המשיבה כדי לאפשר את המשך הפעלת עסקם, ומוטב היה לו הלכו בדרך זו במקום להטריח שלוש ערכאות לעסוק בכך.

נוכח האמור, הבקשה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעכב את ביצועו של צו הסגירה.