רע"פ 6790/02 סאלח אלדין חאלד עקול נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע, על-פי הודאתו, בבית-משפט השלום בנצרת בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג הרואין במשקל של 25.64 גרם שלא לצריכה עצמית בלבד, שנמצא בתוך שקית פלסטיק במכסה הדלק של רכב אחיו בסמוך לביתו. בית-משפט השלום הטיל על המבקש עונש של שנתיים מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על-תנאי למשך שלוש שנים, קנס כספי בסך 1760 ש"ח ופסילת רישיון נהיגה למשך שנתיים. כן החליט בית-משפט השלום על חילוט הרכב, בקובעו כי המבקש השתמש ברכב כאמצעי לביצוע עבירה והחביא בו את הסמים, כי בעלות נאשם ברכוש ששימש לעבירת סמים איננה תנאי מוקדם לביצוע חילוט, וכי אין האח יכול לטעון שהרכב שימש לביצוע עבירה ללא ידיעתו או בלא הסכמתו, שכן האח, שהורשע בעבר בעבירות חמורות, השאיר את רכבו בסמוך לבית-הוריו ואחיו, מסר את המפתחות לאימו, וידע כי אחיו משתמשים בסמים וכי אחד מהם עשוי להשתמש ברכב לצורכי ביצוע עבירת סמים.

המבקש ואחיו ערערו על חומרת העונש ועל חילוט הרכב לבית-המשפט המחוזי בנצרת, שדחה את ערעורם, בקובעו כי למבקש עשר הרשעות קודמות כולל הרשעה אחרונה בגין החזקת סם שלא לצריכה עצמית, בגינה נדון לחמש שנות מאסר; כי נראה שעונש זה לא הרתיעו, שכן זמן קצר לאחר ששוחרר עבר המבקש את העבירה נשוא הערעור; וכי יש לשלוח את מי שמעורב דרך קבע במערך הספקת הסם אל מאחורי סורג ובריח כדי להגן על החברה מפניו. עוד קבע בית-המשפט המחוזי, כי לא נפל פגם בשיקול דעתו של בית-משפט השלום בהחליטו לחלט את הרכב.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגידרה טען המבקש, כי הסם שנתפס היה אך לשימושו העצמי; כי העונש שהוטל עליו הינו חמור יתר-על-המידה; כי לא היה מקום לשלול את רישיונו, שכן לא היה לו רישיון נהיגה והוא אף לא נתפס נוהג; כי נגמל מסמים; כי בית-משפט השלום חילט את הרכב, על-אף שלא היה בבעלותו של המבקש; וכי עקב חילוט הרכב, נדרש המבקש לשלם את סכום שוויו של הרכב לבעליו.

יש לדחות את טענות המבקש. שכן, הבקשה אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינו הספציפי של המבקש, והמצדיקה דיון בגלגול שלישי.

מעבר לדרוש יוער, כי אף לגוף העניין יש לדחות את טענות המבקש אשר נדונו בפני שתי ערכאות ובדין נדחו על-ידיהן. שכן, ראשית , המבקש הודה בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית בלבד, ועל-כן אין מקום לטענה כי הסם שנתפס ברשותו היה אך לשימוש עצמי. שנית , העונש שהוטל עליו אינו נוטה לחומרא, ואינו מצדיק את התערבות בית-משפט זה נוכח חומרת העבירה ועברו הפלילי של המבקש. שלישית , פסילת הרישיון, על-פי סעיף 37א(א) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973 (להלן: הפקודה), נעשתה כדין. לבסוף, נראה כי אחיו של המבקש קיבל עליו את הדין, ואין המבקש יכול לטעון כנגד החלטת בית-המשפט לחלט את הרכב, החלטה שהייתה כדין ובהתאם להוראת סעיף 36א לפקודה.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.