רע"פ 680/07 אורי פוקס נ. מדינת ישראל

כנגד המבקש הוגש, ביום 25.8.04, לבית-משפט השלום בחיפה כתב אישום (ת.פ. 3374/04), המייחס לו שתי עבירות של תקיפה הגורמת לחבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

לפי הנטען בכתב האישום, באישום הראשון, ביום 28.8.03 בסמוך לשעה 21:30 בשדרות סינא 22 בחיפה, תקף המבקש את אחיו, עמית בינון, בכך שקפץ עליו והפילו על הרצפה וגרם לו חבלה באורך של 1 ס"מ באפרכסת האוזן השמאלית ושפשופים באזורים נוספים. באישום השני נטען, כי ביום 1.8.03 סמוך לשעה 10:30 בשדרות סינא 18 בחיפה, תקף המבקש את שכנו, ידידיה סגל, בכך שהכה אותו שלוש פעמים באמצעות מעדר ועקב כך גרם לו לרגישות בקדמת רגל ימין ולעקירה חלקית

של ציפורן הבוהן הימנית.

בית-משפט השלום (כבוד השופט זאיד פלאח ) זיכה, ביום 13.3.06, את המבקש מהאישום הראשון והרשיעו באישום השני וגזר עליו, ביום 11.4.06, מאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים, אותם ירצה בעבודות שירות בכפוף לחוות-דעת הממונה על עבודות שירות; 12 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים והתנאי הוא שהמבקש לא יעבור עבירת תקיפה ויורשע בה וכן פיצוי למתלונן בסכום של 10,000 ש"ח.

על פסק-הדין של בית-משפט השלום ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בחיפה.

בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטים: ש' וסרקרוג, ר' שפירא ומ' פינקלשטיין ) דחה, ביום 4.1.07, את הערעור.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה שב המבקש על טענותיו כפי שהעלה בפני בית-המשפט המחוזי. בבקשתו מתייחס המבקש לעדותה של אשת המתלונן, הגב' סגל וטוען, כי דבריה המגמתיים היו שקריים. לטעמו, הדבר מבסס את התנהלותם המשותפת של המתלונן ואשתו, אשר ממנה ניתן להסיק, כי אלו עשו כל שאל ידם על-מנת לטפול אשמת שווא במבקש. כמו-כן, טוען המבקש, כי קביעתו העובדתית של בית-משפט השלום - לפיה פציעתו של המתלונן איננה יכולה לעמוד במחלוקת בין הצדדים מאחר והיא מגובה במסמכים רפואיים - שגויה היא ולוקה באי דיוקים מהותיים. לבסוף, מוסיף וטוען המבקש בנוגע לעונש, כי בית-משפט השלום בגזר-דינו, לא נתן משקל של ממש לשיקולי הקולא הקשורים לאישיותו של המבקש, פועלו עובר לביצוע העבירות בהן הורשע וכן העובדה, כי הוא נעדר עבר פלילי, למעט הרשעה בגין עבירת רישוי.

דין בקשת רשות הערעור להידחות, וזאת מבלי לבקש את תגובת המשיבים.

הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם כן עולה טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית (ראו 103/82 חניון חיפה בע"מ מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (להלן: חניון חיפה )). בענייננו, בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת

חניון חיפה .

כמו-כן, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית-משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 7201/97 דב בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם)). בענייננו ולאור נסיבות המקרה שבפנינו, העונש שהוטל על המבקש אינו מצדיק התערבות בית-משפט זה.

יתרה מכך, טענות המבקש מכוונות בעיקרן כנגד קביעותיו העובדתיות של בית-משפט השלום. כידוע, בית-משפט שלערעור אינו מתערב בממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות שקבעה הערכאה הדיונית, זאת במיוחד כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור. כך, למשל, נקבע בע"פ 1258/03 פלוני נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(6) 625, בעמ' 632-631:

"כידוע, אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב במימצאים עובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית, וקל וחומר במימצאי מהימנות, אלא במקרים חריגים ונדירים, ורק אם הגירסה העובדתית שהתקבלה על-ידי הערכאה הדיונית אינה מתקבלת על הדעת".

ובהמשך –

"תפקידה של ערכאת הערעור אינו לבחון מחדש את אשמתו של הנאשם, את צדקתו או את רשעתו; תפקידה הוא להעביר תחת שבט ביקורתה את פסק-הדין של הערכאה הדיונית ולבחון אם "כשר" הוא או "פסול", ואם נפל בו פגם היורד לשורשו של עניין. אם לא נמצא פגם כזה, אל לה לערכאת הערעור להתערב בו, אפילו סבורה היא כי התוצאה שאליה הייתה מגיעה לו ישבה כערכאה דיונית, יכול שהייתה אחרת".

במקרה שלפנינו, הכרעת הדין של בית-משפט השלום – בחלק המתייחס לאישום השני - מבוססת בעיקרה על ממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות. כך למשל העדיף בית-המשפט את דברי המתלונן על דברי המבקש וקבע, כי התיעוד הרפואי תומך בגרסת המתלונן. עוד קבע בית-משפט השלום, כי גרסת המבקש אינה מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר והיא מנוגדת לתיעוד הרפואי ולסמיכות הזמנים שבין האירוע והבדיקה בבית החולים. בנסיבות אלה, לא מצאתי כל עילה להתערבותו של בית-משפט זה.

מעבר לדרוש יוער, כי אף לגופו של עניין, בטענות השונות שמעלה המבקש בבקשתו, לא מצאתי כל ממש.

אשר-על-כן, בקשת רשות הערעור נדחית. הבקשה לעיכוב ביצוע גזר-הדין נדחית אף היא.

על המבקש להתייצב ביום 5.2.07 שעה 9:00 במפקדת גוש הצפון, יחידת עבודות שירות שבמתחם כלא חרמון, לשם תחילת ריצוי עונשו בעבודות שירות, כאמור בפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי.

המזכירות תשלח העתק מהחלטתי לממונה על עבודות שירות.