פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
בש"פ
683/01
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
העורר
:
סולימאן עבדאללה ג'בארין
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 18.1.01 בב"ש 1145/01 (ת"פ
257/00) שניתנה על-ידי כבוד השופט י' גריל
תאריך
הישיבה: ה' באדר תשס"א (28.2.01)
בשם
העורר: עו"ד בדר אלדין גבאריה
בשם
המשיבה: עו"ד אורלי מור-אל
בשם
שירות-המבחן: גב' מיקי שרזמן
החלטה
העורר, המואשם בעבירות הצתה וקשר לפשע ביחד עם ארבעה אחרים, שוחרר בתנאים מגבילים, לרבות שהות במעצר-בית מחוץ לאום-אל-פאחם, מקום מגוריו. בתנאים דומים שוחררו גם שלושת שותפיו לעבירה, ואילו השותף הרביעי ויתר על האפשרות להשתחרר לחלופת-מעצר והעדיף לחזור למעצר.
העורר, שהוא המפרנס של משפחתו, ביקש לשנות את תנאי מעצר-הבית, כך שיתאפשר לו לעבוד, ולצורך כך לחזור לעירו. זאת, מכיוון שרק שם יכול הוא למצוא עבודה.
בקשתו נדחתה על-ידי בית-המשפט המחוזי, ובגדר הערר שהגיש הוריתי על הגשת תסקיר-מעצר.
מתסקיר-המעצר עולה כי ניתן להיעתר לבקשת העורר. זאת, תוך הטלת פיקוח עליו בשעות העבודה והישארותו במעצר-בית בבית אמו לאחר שעות העבודה, לרבות בסופי השבוע.
המדינה הטעימה, כי שינוי תנאי השחרור של העורר עשוי להשפיע גם על תנאי השחרור ממעצר שנקבעו לשותפיו לעבירה, שכאמור, הורחקו מאום-אל-פאחם, וכי שובה של החבורה לעיר עשוי להגביר את מסוכנותו של כל אחד מהם בנפרד ושל כולם ביחד.
טענה אחרונה זו אינה נראית לי. שכן, ברור הוא שנדרשת בחינה אינדיבידואלית בעניינו של העורר, במנותק מן השותפים לעבירה.
שירות-המבחן התרשם באופן חיובי מן העורר, ואף נתן את דעתו למצוקה הכלכלית שהעורר ומשפחתו שרויים בה, ולחלופת-המעצר המוצעת, שנראתה לשירות-המבחן הולמת.
לנוכח המלצתו החיובית של שירות-המבחן, החלטתי לקבל את הערר ולשנות את תנאי שחרורו ממעצר של העורר, במובן זה שהעורר יוכל לחזור להתגורר בבית-אמו, ישהה שם במעצר-בית ויורשה לצאת רק למקום עבודתו ולשהות שם בין השעות 16:00-08:00, וזאת בפיקוח המעביד.
שינוי התנאים מותנה בהמצאת התחייבות מהמעביד לפקח על העורר במהלך יום העבודה. שאר תנאי השחרור יישארו בעינם.
ניתנה היום, ה' באדר תשס"א (28.2.01).
ש
ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי
הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
01006830.
L02