רע"פ 6863/97 חרבי קטאוי נ. מדינת ישראל

1.המבקש הורשע בבית משפט השלום באשקלון (ת.פ. 1491/97) בניסיון לקבלת דבר במרמה ובהתחזות לאחר, שכן ניסה לעבור את הגבול בעזרת תעודת זהות וכרטיס מגנטי של אחיו. בגין עבירות אלו הוטלו עליו 12 חודשי מאסר. כמו כן הופעלו כנגדו 21 חודשי מאסר על תנאי שהוטלו עליו בתיק בגין שהיה בלתי חוקית בישראל, גניבה והתחזות לאחר. המאסרים הופעלו באופן שהמבקש ירצה שנתיים, כאשר 9 חודשים מן המאסר שהוטל בגין העבירות העכשוויות ירוצה בחופף למאסר על תנאי שהופעל.

2.ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ע.פ. 72097/97) נדחה. בבקשה זו הוא מבקש להפחית מעונשו, ומסתמך על דברי השופטים בבית המשפט המחוזי, לפיהם עונשו "נראה חמור לעומת העונשים המקובלים". כמו כן הוא טוען כי מצבה הנפשי והכלכלי של אימו התדרדר וכי הוא מעוניין לשקם אותה. המשיבה בתגובתה, טוענת כי המבקש ביצע בעבר עבירה דומה וכי הרשעתו הקודמת לא הרתיעה אותו מנסיון נוסף לעבור את הגבול באופן לא חוקי. בנוסף, טוענת המשיבה כי בית המשפט המחוזי ציין אמנם כי העונש נראה חמור, אך למעשה הוטלו עליו רק 3 חודשים בגין עבירה זו ואילו היתר זו הפעלה של מאסר על תנאי. כמו כן טוענת המשיבה כי בית משפט השלום הביא בחשבון בהחלטתו את נסיבותיו האישיות של המבקש.

3.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שבפני, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. הלכה פסוקה היא שבית משפט זה לא ייתן רשות ערעור בערכאה שלישית אלא אם המקרה מעלה סוגיה בעלת חשיבות ציבורית או משפטית מיוחדת (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123). רשות ערעור לא תינתן, בדרך כלל, כאשר הבקשה מופנית כנגד גזר הדין בלבד. העונש שנגזר על המבקש מבוסס, רובו ככולו, על הפעלת עונש מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגדו. מששב המבקש ועבר עבירה הופעל עונש זה.

4.דין הבקשה, כאמור, להידחות.