פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
6913/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על גזר דינו של בית
המשפט המחוזי בחיפה, בע"פ 2146/07, מיום 10.5.07, שניתן על ידי סגן נשיא
השופטים: ש' ברלינר, י' גריל, מ' נאמן
בשם המבקש:
עו"ד מוחמד עבד רג'א
החלטה
1.
בית-משפט השלום בחדרה הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו, בתקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 בנסיבות המנויות בסעיף 382(ג) לחוק, שני מקרים של תקיפת בן-זוג, לפי סעיף 379 לאותו חוק בנסיבות המפורטות בסעיף 382(ב) לחוק, והיזק לרכוש במזיד, עבירה לפי סעיף 452 לאותו חוק. עבירות אלו יוחסו למבקש בעקבות שלושה אירועים בהם היה מעורב: בראשון, הוא הכה את אשתו וגרר אותה אל מחוץ לפתח הבית, תוך שהוא קורע במזיד את שמלתה וחושף חלק מגופה. האישה נאלצה לשהות כך מחוץ לבית במשך מספר שעות, עד אשר נאות המבקש לאפשר לה להיכנס תוך שהוא מתנה זאת בכך שהיא תנשק את רגליו; בשני, הוא הכה את אשתו בפניה, ולאחר מכן קשר חגורת עור סביב צווארה ובמצב זה גרר אותה, פעם נוספת, עד לפתח הבית. בפעם זו, אף הפליא לעשות כאשר הצהיר בפני בתם הקטנה כי הוא "גורר את כלבת הדוברמן"; ובשלישי, הכה את אשתו פעם נוספת, בגבה ובבטנה, ודרך על רגלה. משחשה האישה ברע, סירב המבקש לפנותה לקבלת טיפול רפואי, חרף תחנוניה.
בעקבות הרשעתו באותם מעשים, ונוכח תסקיר שלילי ביותר שהוגש בעניינו, גזר לו בית-משפט השלום מאסר בן 14 חודשים ושישה חודשים נוספים על-תנאי.
2.
המבקש והמשיבה ערערו לפני בית-המשפט המחוזי כנגד גזר-הדין, זה על חומרתו וזו על קולתו. בית-המשפט המחוזי ראה לקבל את ערעור המשיבה ודחה את זה של המבקש, תוך שהוא מטעים את החלטתו באכזריותו של המבקש ומסוכנותו כפי שעלתה מתסקיר שירות המבחן. נוכח כך, הועמד עונש המאסר על 30 חודשים, ועונש המאסר המותנה על 12 חודשים.
3.
עתה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי. לטענתו, התעלם בית משפט קמא מנסיבותיו האישיות ובהן היותו מובטל המתקיים מקצבת הבטחת הכנסה, שעליו מוטל עול פרנסתה של משפחה מרובת נפשות. עוד נטען, כי עברו הפלילי נקי מהרשעות וזוהי אפוא הפעם הראשונה בה כשל.
4.
דין הבקשה להידחות. כידוע, אין חומרת העונש לכשעצמה מקימה עילה למתן רשות לערער, למעט מקרים חריגים (רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646 (2003)) . אינני סבור כי עניינו המבקש נמנה על אותם חריגים. יתר על כן, המבקש חטא באלימות קשה כנגד בת-זוגו, והעונש שהושת עליו אינו חורג ממדיניות הענישה הנוהגת.
נוכח האמור, הבקשה נדחית.
ניתנה היום,
י"ד באלול התשס"ז (28.08.07).
ש ו פ ט