רע"פ 694/02 דוד שגב נ. מדינת ישראל

בתו של המבקש זומנה לקורס השתלמות עיוני בנהיגה, כתנאי לחידוש רשיונה. דא עקא, שהיא לא חפצה להשתתף בו, ועל-כן אביה - המבקש - ביקש מחברו כי ישיג עבורה תעודה מזויפת, המעידה כביכול על השתתפותה בו. לאחר זמן קיבל המבקש את התעודה האמורה, והעבירה לבתו. הבת הגישה את התעודה לרשות המוסמכת בבקשתה לחידוש הרשיון, אלא שאז התגלתה עובדת היותה מזוייפת. כנגד המבקש הוגש איפוא אישום פלילי בגין שימוש במסמך מזוייף, ובגין נסיון לקבלת דבר במירמה.

בהכרעת דינו של בית-משפט השלום נקבע כי מעשיו של המבקש אכן גיבשו את עבירת השימוש במסמך מזוייף. עם זאת נקבע, כי משהמבקש לא היה זה אשר הגיש לרשות המוסמכת את התעודה המזוייפת באופן אישי, לא התקיים הקשר הסיבתי הנדרש לשם הרשעה בנסיון לקבלת דבר במירמה. בגזר-דינו, בית-משפט השלום החליט לחייב את המבקש בעבודות שירות לתועלת הציבור מבלי להרשיעו.

על פסק-דינו של בית-משפט השלום, הגישה המדינה ערעור לבית-המשפט המחוזי. ערעור זה התקבל, תוך שנקבע כי האב היה מודע לטיבו של המסמך, והיה שותף לנסיון המירמה. משכך, הורשע הוא בשתי העבירות נשוא כתב-האישום, ולאחר שסיים לרצות את עבודות השירות לתועלת הציבור, דינו נגזר ל9- חודשי מאסר על תנאי.

על פסק-דין זה הגיש המבקש את הבקשה שבפניי, בגידרה טוען הוא שתי טענות מרכזיות: האחת, כי לא התקיימו מכלול יסודותיה של עבירת קבלת הדבר במירמה, ועל-כן מן הדין לזכותו ממנה, והשניה, כי ראוי להשאיר על כנה את החלטת בית-משפט השלום להימנע מהרשעה, ולהסתפק בעבודות השירות לתועלת הציבור. כתמיכה לכך, מציין המבקש כי הוא אדם בן 54 ללא עבר פלילי, כי מעידתו הייתה חד-פעמית, כי בריאותו אינה תקינה, וכי חלפו כשבע שנים מאז ביצע את העבירות בהן הורשע.

בקשה זו אינה יכולה להתקבל. העובדה כי המבקש עצמו לא הגיש את המסמך המזוייף לרשות המוסמכת, אלא מסר אותו לבתו על מנת שתגישו, אין בה כשלעצמה כדי לפטור אותו מאחריות על עבירת הנסיון לקבלת דבר במירמה. המבקש ביצע את העבירה בצוותא עם בתו, תוך שהוא עצמו תיכנן את המעשה ונטל בו חלק אקטיבי ודומיננטי. אף אין מקום לקבל את בקשת המבקש להימנע מהרשעה. בנסיבות אלה ההרשעה מבטאת את חומרת עבירות הזיוף והמירמה, ואת הצורך החברתי להוקיען. ראו: ע"פ 2086/96 כתב נ' מדינת ישראל , פ"ד נב(3), 337. אף בשיקולים השונים לקולא עליהם מצביע המבקש אין כדי לבסס עילה להתערבות, שכן הענוש שהושת עליו בבית-המשפט המחוזי הוא מקל ביחס לחומרת העבירות בהן הורשע.

הבקשה נדחית איפוא.