פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
6953/17
לפני:
כבוד השופט א' שהם
כבוד השופט ג' קרא
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. ריימון סבבן
2. פלוני
3. פלוני
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז – לוד, מיום 11.7.2017, בעפ"ג
54606-02-17, שניתן על ידי כב' הרכב השופטים: א' טל – נשיא; ז' בוסתן; ו-נ' בכור
תאריך הישיבה:
כ' באדר התשע"ח
(7.3.2018)
בשם המבקשת:
עו"ד נילי פינקלשטיין
בשם המשיב 1:
עו"ד פאדי חמדאן
המשיבים 3-2:
אין התייצבות
החלטה
השופט א' שהם:
המשיב 1 (להלן: המשיב ) ערער לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (עפ"ג 54606-02-17) על עונש מאסר לתקופה של 27 חודשים, שהושת עליו בבית משפט השלום בפתח תקוה (ת"פ 42392-12-15) יצוין, כי במסגרת פסק דינו של בית משפט השלום חויב המשיב בתשלום פיצויים בסך 4,000 ₪ לשני קטינים שהיו קורבנות העבירה שביצע (ובסה"כ 8,000 ₪). בית המשפט המחוזי הקל בעונש המאסר והעמידו על 21 חודשים, ובצד זאת ביטל את רכיב הפיצויים, מבלי שהקטינים צורפו לערעור ומבלי שהתבקש על ידי המשיב לעשות כן. בעקבות כך, הוגשה על ידי המבקשת בקשת רשות ערעור שהועברה על ידי חברי, השופט ג' קרא לדיון בפני הרכב. בפתח הדיון הסתבר כי המשיב, אזרח הפיליפינים, סיים לרצות את עונשו ביום 7.9.2017 והורחק מישראל ביום 26.9.2017, ולפיכך לא התייצב לדיון.
בנסיבות אלה, ובהתאם לסעיף 208 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, לא ניתן לקיים את הדיון בהעדרו.
לפיכך, הבקשה לרשות הערעור נמחקת בזאת.
עם זאת, ולמעלה מן הצורך, נציין כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שהחליט לבטל את רכיב הפיצויים שבגזר הדין, מבלי שצורפו לערעור הקטינים שלהם נפסקו הפיצויים. עוד ראוי לציין, כי משלא ביקש המשיב להתערב בנושא הפיצויים, לא היה מקום כי בית המשפט יעשה כן מיוזמתו.
ניתנה
היום, כ' באדר התשע"ח (7.3.2018).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת