החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 7035/02 חאפז אבראהים מחמד עסאכרה נ. התובע הצבאי

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · ערעור על חומרת עונש בעבירות ביטחוניות מבית הדין הצבאיבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין של בית המשפט הצבאי לערעורים שהחמיר בעונש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש, שהורשע על פי הודאתו בעבירות ביטחוניות, ביקש רשות ערעור על החמרת עונשו על ידי בית המשפט הצבאי לערעורים. בית המשפט העליון קבע כי הליכי ערעור נקבעים בחוק ספציפי ולא בסמכות כללית, וכי הטענות אינן מצדיקות העברה לבג"ץ. הבקשה נדחתה.

העובדות

המבקש הורשע על פי הודאתו בבית הדין הצבאי בעבירות ביטחוניות, בהן חברות בארגון טרור ושידול לפיגועים, ונידון לחמש שנות מאסר, מהן שלוש וחצי שנים בפועל. בית המשפט הצבאי לערעורים קיבל את ערעור התובע והעמיד את העונש על שמונה שנות מאסר, מהן חמש בפועל.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם קיימת סמכות לבית המשפט העליון לדון בבקשת רשות ערעור שאין לה הסתמכות על הוראת חוק ספציפית?
  2. 2.האם ניתן להעביר את הדיון לבג"ץ בהתאם לסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט כאשר הטענות מנוסחות כערעור על חומרת העונש?

הלכות

  1. 1

    בג"ץ אינו חלק ממערכת בתי המשפט הכלליים, וטענות שמנוסחות כערעור ואינן מצביעות על עילה להתערבות בג"ץ אינן מצדיקות העברה אליו.

    ״טענות המבקש מנוסחות כערעור ואינן מצביעות על עילה להתערבות בג"ץ״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • חומרת העונש
  • בית המשפט הצבאי לערעורים
  • סמכות
  • עבירות ביטחוניות
  • שידול לביצוע פיגועים
  • ערעור התובע הצבאי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

7035/02

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

המבקש:

חאפז אבראהים מחמד עסאכרה

נ ג ד

המשיב:

התובע הצבאי

בקשת רשות ערעור על פסק-דין

בית-המשפט הצבאי לערעורים באיו"ש ובאזח"ע מיום 15.7.02 בע' איו"ש

29/02, 34 שניתן על-ידי כבוד השופטים אל"מ ש' גורדון, אל"מ א' מינא

וסא"ל א' נח

בשם המבקש: עו"ד מחמוד

ג'בארין

החלטה

המבקש הורשע, על-פי הודאתו, בבית-המשפט הצבאי בבית-אל בשורה של עבירות ביטחוניות, שעיקרן חברות בארגון החמאס ושידול לביצוע פיגועים, ונידון לחמש שנות מאסר, מהן שלוש וחצי שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי.

המבקש והתובע הצבאי הגישו ערעורים לבית-המשפט הצבאי לערעורים באיו"ש ובאזח"ע. בית-המשפט הצבאי לערעורים קיבל את ערעור התובע הצבאי, בקובעו כי העונש שנגזר על המבקש הינו קל מאוד, רחוק מלשקף את חומרת העבירות בהן הורשע, ואף סוטה מנורמת הענישה הנוהגת. בית-המשפט הצבאי לערעורים העמיד את עונשו של המבקש על שמונה שנות מאסר, מהן חמש שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגידרה טען המבקש כנגד חומרת העונש.

לשאלת בית-משפט זה באשר למקור סמכותו של בית-המשפט לדון בערעור, השיב המבקש, כי מקור הסמכות הוא "בסמכות הכללית של בית-משפט נכבד זה". המבקש הוסיף, כי במידה ובית-המשפט לא ימצא לנכון לדון בערעור, מתבקש בית-המשפט להורות על העברת הדיון לבית-המשפט הגבוה לצדק, בהתאם לסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

טענות המבקש אינן יכולות להתקבל. הליכי ערעור אינם עניין של "סמכות כללית", ונקבעים על-פי הוראות חוק ספציפיות, שעל המבקש היה להצביע עליהן. אשר לטענתו השנייה של המבקש, הרי שיש לדחות אף אותה, שכן בג"ץ אינו חלק ממערכת בתי-המשפט הכלליים, וכן משום שטענות המבקש מנוסחות כערעור ואינן מצביעות על עילה להתערבות בג"ץ.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

ניתנה היום, ל' בחשוון תשס"ג (5.11.02).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בג"ץ אינו חלק ממערכת בתי המשפט הכלליים, וטענות שמנוסחות כערעור ואינן מצביעות על עילה להתערבות בג"ץ אינן מצדיקות העברה אליו.