רע"פ 7051/00 בנימין קיסלר עו"ד נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ

וזהו הכלל:

שום מערכת שיפוטית לא תוכל לשאת משיכת הליכים שיפוטיים ללא סוף תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז משאביה. תהליך עשיית הצדק איננו שייך רק למתדיין בודד במנותק מהאינטרסים של יריביו וזכות הגישה לבית המשפט אינה כוללת בחובה את הכוח לפגוע מעבר למידה הראויה באינטרסים לגיטמיים של בעל הדין שכנגד (רע"א 83/01 וייס נ' מרדכי ).

כיצד נקשר כלל זה למקרה דנא?

ביום 10.10.00 נשלחה אל המבקש דרישה להפקיד עירבון בתוך 15 ימים. המבקש לא מילא אחר דרישה זו. המשיב הגיש, ביום 10.12.00, בקשה לדחות את ההליך עקב אי הפקדת העירבון. בהמשך לכך, הגיש המבקש ביום 18.12.00 בקשה להעמיד את גובה העירבון על סכום של 10,000 ש"ח. הבקשה הועברה לתגובה ביום 28.12.00, אך המשיב לא יכול היה להגיב עליה, שכן לא היה בידיו עותק מן הבקשה. עותק זה הומצא לידי המשיב רק ביום 15.1.01, בעקבות החלטה שחייבה את המבקש לנהוג כך. המשיב התנגד לבקשה. ביום 30.1.01 נדחתה בקשת המבקש. בהחלטה קבעתי, בין היתר:

התשתית העובדתית הנוגעת לחוסר היכולת של המערער היא דלה ורופפת, באופן שאין בה ולו צעד אחד במסלול הנדרש מבעל דין החפץ בפטור.

חרף קביעה זו, ועל יסוד שיקולי מדיניות כלליים קבעתי כיי העירבון יופחת ויועמד על סכום של 15,000 ש"ח. בשולי ההחלטה נקבע כי אם לא יופקד הסכום במועד, ידחה הליך, "ללא הודעה נוספת".

המבקש לא הפקיד העירבון. ביום 8.3.01 הגיש המשיב בקשה נוספת לדחיית ההליך בשל אי ההפקדה. ביום 12.3.01 מחקתי את ההליך בהתאם לאותה בקשה.

ביום 17.5.01 הגיש המבקש בקשה לביטול ההחלטה, וביקש להאריך את המועד להפקדת העירבון ב-21 ימים. המבקש טען כי ההחלטה התקבלה במעמד צד אחד, והומצאה לו ביום 17.4.01 על ידי המשיב. לדבריו לא היו בידיו אמצעים מספיקים לתשלום העירבון כפי שנקבע, ועל כן הוא נמנע מהפקדת העירבון. בדברים אלה, אין משום הסבר למחדלו של המבקש אשר נמנע מציות להוראת בית המשפט, לאחר שקיבל התראה, לפיה אם לא ימלא אחר ההחלטה ידחה ההליך ללא הודעה נוספת. אין בדברים גם הסבר למחדליו הנמשכים של המערער בנוגע להפקדת העירבון בכלל, ולאי הגשת בקשת ארכה בפרט. המערער, החולק על ההחלטה בדבר גובה העירבון, אף לא טרח להגיש ערעור על החלטה זו.

עיון בטענות המערער מלמד כי אין בהן ממש. החלטת המחיקה אינה החלטה במעמד צד אחד. החלטה זו אינה אלא פועל יוצא של ההחלטה הקודמת שניתנה לאחר שמיעת בעלי הדין. בעל דין אשר לא הפקיד עירבון, ואשר ההליך בעניינו נקבע לדחייה, אינו זכאי להתראה נוספת בדבר רישום ההליך לדחייה או מחיקה, גם אם הוחלט ליתן לו ארכה. גישה אחרת עלולה לשלול כל ערך מעשי מהחלטות בית המשפט בדבר הפקדת ערבונות, ומהתראות בדבר אי הפקדתם. גישה זו תוביל למעגל שוטה של הודעות ביחס לדחיית ההליך, כאשר המשיבים מוצאים עצמם כאותו שחקן מונופול הנופל על משבצת הביש וחוזר לנקודת הפתיחה. משעה שניתנה למבקשת ארכה להפקדת העירבון, לאחר שהודע לו כי הוגשה בקשה לדחיית ההליך בשל אי הפקדת העירבון, ומשעה שנקבע בגדרי אותה ארכה כי אי הפקדה תוביל לדחיית ההליך, דחיית ההליך היא תוצאה אופרטיבית של הדיון הקודם, ולא מהלך דיוני עצמאי, שנעשה במעמד צד אחד.

בנסיבות אלה, דין הבקשה לביטול ההחלטה היה להידחות. יחד עם זאת, לפנים משורת הדין, ניתנת למבקש הזדמנות להפקיד את סכום העירבון עד יום

26.7.01, ולהמציא לידי ב"כ המשיב (עד אותו מועד) סכום של 2,500 ש"ח, הוצאות הליך זה. אם המבקש יעמוד בתנאים אלה עד אותו מועד, תבוטל החלטת המחיקה.