רע"פ 7061/07 שמעון אבו חצירא נ. מדינת ישראל

1.

בית-משפט השלום באשדוד הרשיע את המבקש, על סמך הודאתו, בפריצה לבית מגורים, גניבה, ניסיון לפריצה לבית מגורים והחזקת מכשירי פריצה, עבירות לפי סעיפים 406, 384, 406 בצירוף 25, ו-409 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. הרשעה זו התייחסה לשני אירועים שונים אשר התרחשו תוך עשרה ימים: בראשון הוא פרץ לבית מגורים שהיה מצוי בעיצומו של שיפוץ וגנב מתוכו רכוש; ובשני ניסה לפרוץ לבית נוסף, אך נתפס בטרם הספיק לבצע את זממו. בעקבות הרשעתו, נדון המבקש לארבעה חודשי מאסר ו-18 חודשים נוספים על תנאי.

2.

המשיבה ערערה לפני בית המשפט המחוזי על קולתו של גזר הדין, ובסופו של יום הוחלט להחמיר בעונש ולהעמיד את המאסר על 15 חודשים. בפסק-הדין הוטעם עברו הפלילי המכביד של המבקש, הכולל לא מפחות מ-14 עבירות של התפרצות, גניבה ופריצה לרכב; וכן בעובדה שהמבקש הורשע בביצוע שני מעשים שונים אשר בוצעו תוך תקופת קצרה.

3.

עתה עותר המבקש, אשר אינו מיוצג בהליך זה, ליתן לו רשות לערער. לטענתו, הוא הודה במיוחס לו במסגרת הסדר-טיעון, בגדרו התחייבה המשיבה להמליץ על מאסר על תנאי. עוד נטען, כי ייצוגו בפני ערכאת הערעור לקה בחסר משבאת-כוחו לא הסכימה לדחות את הדיון ולא שמעה לדעתו בעניין זה.

4.

עיינתי בבקשה ובנספחים אשר צורפו לה, ולא מצאתי כי הוכחה עילה לבירור עניינו של המבקש בפני ערכאה שלישית. מעיון בגזר-הדין של הערכאה הדיונית עולה בבירור, כי לא נכרת הסדר-טיעון כלשהו באשר לעונש. אומנם, שירות המבחן המליץ להטיל על המבקש מאסר על תנאי, אולם המלצה זו אינה כובלת את המשיבה בדרך כלשהי. אף הטענה כי באת-כוחו בערכאת הערעור לא עשתה די, לא מצאתי ממש . נהפוך הוא, מעיון בפרוטוקול הדיון עולה כי היא עשתה מלאכתה נאמנה, ופרשה את טענותיו של שולחה די צורכן.

נוכח האמור, הבקשה נדחית.