רע"פ 7138-22 רע"פ 7138-22

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט העמית צ' קאפח) ב-עפמ"ק 8900-09-22 מיום 13.9.2022. בגדרו, נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו (השופט ב' ה' דורון) ב-חע"מ 20738-09-21 ו-20765-09-21 מימים 31.5.2022 ו-12.7.2022.

2.נגד המבקש הוגשו שני כתבי אישום, על-פיהם ביום 5.1.2021 המבקש לא אסף את צרכיו של כלב שנמצא בחזקתו (להלן: אירוע הצרכים), וביום 17.1.2021 השאיר בעל חיים שבבעלותו או פיקוחו לשוטט בציבור (להלן: אירוע השיטוט). זאת, בניגוד לסעיפים 17(ג)(1) ו-17(א) לחוק עזר לתל אביב יפו (שמירת הסדר והניקיון), התש"ם-1980, בהתאמה. בגין כל עבירה נרשמה הודעת תשלום קנס על סך 475 ₪ על-ידי פקח (להלן: הפקח). המבקש ביקש לעמוד לדין חלף התשלום ועל כן הוגשו נגדו כתבי האישום.

3.בית המשפט לעניינים מקומיים דחה את גרסת המבקש לפיה כלבו מת לפני האירועים מושא כתב האישום והרשיע אותו בעבירות שיוחסו לו. אשר לאירוע הצרכים, נקבע כי המבקש הכשיל את זיהויו הישיר כמי שהכלב מצוי בחזקתו, ועל כן כי זיהויו על-ידי הפקח בסיוע מאגר מידע משטרתי נעשה כדין. זאת, ללא צורך בעריכת מסדר זיהוי, כטענתו. אשר לאירוע השיטוט, נקבע כי המבקש זוהה כראוי באמצעות מאגרי מידע עירוניים, תמונות המתעדות את האירוע ופרטים מזהים שנמסרו על-ידי הפקח. בקביעותיו ביחס לשני האירועים בית המשפט הסתמך, בין היתר, על עדות הפקח – אשר מצא אותה מהימנה, ופלטי מאגרי המידע ששימשו לזיהוי המבקש (להלן: המסמכים). לאור האמור, בית המשפט גזר על המבקש קנס על סך 1,800 ש"ח.

4.המבקש ערער לבית המשפט המחוזי על פסק דינו – וערעורו נדחה. בית המשפט חזר על עיקר קביעותיו של בית המשפט לעניינים מקומיים, והדגיש כי הכרעת הדין נשענה על ממצאי עובדה ומהימנות אשר אין מקום להתערב בהם. בגדר זאת, צוינה הסתמכותם על עדותו המהימנה של הפקח והמסמכים שחזקת תקינותם לא נסתרה. כן נמצא כי אין מקום להתערב בעונשו בהיותו מבוסס על כלל השיקולים הרלוונטיים.

5.מכאן הבקשה שלפניי. לעמדת המבקש, טענותיו מעוררות מספר שאלות עקרוניות המצדיקות דיון בפני בית משפט זה. נטען, בין היתר, כי קביעת בית המשפט המחוזי בדבר חזקת התקינות של המסמכים מנוגדת לדין וכן כי זיהויו לא נעשה באופן ראוי, בפרט מאחר שלא נערך מסדר זיהוי עבור אירוע הצרכים.

6.דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים, המעוררים סוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינו של המבקש, או במקרים בהם עולה חשש כי נגרם לו אי-צדק מהותי או עיוות דין (רע"פ 6979/22 דודקה נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (30.10.2022); רע"פ 7013/22 סייד נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (27.10.2022); רע"פ 6205/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (25.10.2022)).

7.המבקש מנסה לשוות לבקשתו נופך עקרוני, אך היא תחומה לעניינו הפרטי ואינה מגלה עילה למתן רשות ערעור. טענותיו מופנות בעיקרן כלפי ממצאי עובדה ומהימנות, אשר נדונו והוכרעו על-ידי שתי ערכאות. אין מקום להתערבות בהם, לא כל שכן "בגלגול שלישי" (רע"פ 2750/22 אלי ליולקו נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (9.5.2022)). בנוסף, אף העונש שנגזר על המבקש אינו סוטה באופן מהותי ממדיניות הענישה באופן שמצדיק היעתרות לבקשה (רע"פ 6817/22 פריג' נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (18.10.2022)).

8.סוף דבר: הבקשה נדחית.