רע"פ 7269/07 רונן עמאש נ. מדינת ישראל

1.

בית-משפט השלום בחדרה הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו, באי-הגשת 29 דו"חות תקופתיים לרשויות המיסים ובאי הופעה לחקירה, עבירות לפי סעיפים 117(א)(6) ו-117(א)(2) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. בעקבות הרשעתו, נגזרו לו שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, שישה חודשים נוספים על-תנאי וקנס בסך 50,000 ש"ח. בית-משפט השלום לא התעלם מהעובדה שזוהי הרשעתו הראשונה של המבקש. כן ציין כי חלק מהמחדלים אמנם הוסרו, אך במועד גזירת-הדין נותר חוב משמעותי למע"מ, שהקרן שלו עולה על 200,000 ש"ח.

2.

המשיבה ערערה לפני בית-המשפט המחוזי בחיפה על קולת העונש, וזה התקבל, תוך שעונש המאסר הועמד על עשרה חודשים. בין היתר, ציין בית-המשפט המחוזי כי גם עד למועד שמיעת ערעור לא הסיר המבקש את המחדל.

3.

עתה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, שכן, לטענתו, לא היה מקום להתערב בעונש שנגזר לו. נטען, כי בית-המשפט המחוזי סטה מההלכה שאין ממצים את הדין עם נאשם בערכאת ערעור. כמו-כן נטען, כי לא היה מקום להתחשב בקיומו של החוב למע"מ ובגובהו.

4.

דין הבקשה להידחות. ככלל, אין חומרת העונש לכשעצמה מקימה עילה למתן רשות לערער (רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646 (2003)) , ואף שלכלל זה נקבעו חריגים, נחה דעתי כי עניינו של המבקש אינו נמנה עמם.

נוכח האמור, הבקשה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.