רע"פ 7331/00ת.א.ת. תעשיות בע"מ נ. שלמה אוסטרזצר

המשיבים בערעור זה מבקשים להגדיל את הערבון שנדרשו המערערים להפקיד להבטחת הוצאותיהם, ולהעמידו על סכום מינימלי של 200,000 ש"ח, במקום הסכום של 100,000 ש"ח שנקבע מלכתחילה.

לטענת המשיבים (בערעור, הם המבקשים בבקשה זו), סיכויי הערעור להתקבל קלושים, אולם בירור הערעור גדול ההיקף ידרוש השקעת עבודה רבה. עוד טוענים הם כי אחד המערערים הוא אזרח אמריקאי חסר רכוש בארץ, והשני אזרח ישראלי המודה כי נמלט לחו"ל בעקבות פסק הדין נושא הערעור, וכי ההוצאות שנפסקו נגד המערערים בבית המשפט המחוזי שולמו רק בחלקן, ולאחר שננקטו נגדם הליכי גביה.

החלטתי לדחות את הבקשה בלא צורך בתגובת המערערים. אכן, הנימוקים המפורטים בבקשה רלוונטיים בקביעת סכום הערבון בערעור. אולם נראה לי כי הסכום שנקבע במקרה זה, 100,000 ש"ח, מגלם כבר את כל אותם שיקולים. גם אם מדובר בערעור רחב יריעה למדי, אשר מגישיו הם אנשים שהיכולת להיפרע מהם על פני הדברים אינה נראית קלה, אינני סבורה שיש מקום להגדיל את הערבון מעבר לסכום שנקבע. יש לזכור כי חובת הפקדת הערבון נועדה להבטיח את תשלום הוצאות המשפט, אם יחולו על המערער. אין מדובר בתשלום מקדמה על חשבון החיוב שבפסק הדין, ואף לא באמצעי הוצאה לפועל של חובות שנפסקו בערכאות אחרות. נראה לי כי בנסעבות העניין, ובהתחשב במדיניות המקובלת בבית המשפט, הסיכוי שהמערערים יחויבו בהוצאות בסכום הגדול מ100,000- ש"ח אינו ריאלי, כך שאין הצדקה לחייב את המערערים בהפקדת ערבון בסכום גדול יותר.

הבקשה נדחית.