רע"פ 7419/97 גיל דהרי נ. מדינת ישראל

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר השאיר על כנו את גזר דינו בית משפט השלום בירושלים.

המבקש הורשע על פי הודייתו בהחזקת נשק שלא כדין, בניגוד לסעיף 144(א) לחוק העונשין. גזר דינו נקבע למאסר על תנאי לשנה, כאשר התנאי הינו שלא יעבור המבקש עבירה כלשהי הקשורה בנשק חם. כמו כן חויב המבקש לבצע שירות לתועלת הציבור במשך 300 שעות.

2.

טענתו היחידה של המבקש היא כי היה על בית המשפט להפעיל את סמכותו מכח סעיף 71א(ב) לחוק העונשין, תשל"ז1977 -, ולצוות על המשיב לבצע עבודות שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה .

בית משפט השלום לא קיבל טענה זו, תוך ניתוח הדין ונסיבותיו האישיות והמיוחדות של המבקש. בערעור בפני בית המשפט המחוזי שב וחזר המבקש על בקשתו להימנע מלהרשיעו. לערעור זה נלווה ערעור מצד המדינה על קולת העונש שנגזר על המבקש. בפסק דינו, בו דחה את שני הערעורים, אמר בית המשפט קמא כי -

"מבין שני הטיעונים נראה לנו כי חזק יותר טעון ב"כ המדינה. מדובר במעשה החמור של החזקת כלי משחית שאליו מתלווה תוית של רכוש גנוב, כל זאת במטרה שעל רקע הימים הללו היא מטרה מעוררת צמרמורת. מסיבות אלו ברור שלא ניתן להעתר לבקשת הנאשם לשחררו מעולה של הרשעה.

אמרנו שטעון המדינה נראה חזק מטעון הנאשם וברור שהעונש שהוטל על הנאשם הוא קל יחסית, ואולם איננו סבורים שהוא קל עד כדי להצדיק את התערבותנו שלנו במה שהחליט בית משפט קמא. בית משפט קמא שקל והביא את הנסיבות בהרחבה, וכאמור חרף היותן בלתי מספקות אולי, עדיין הן אפשריות, ואנו לא נתערב בעונש".

3.

לא מצאתי כי הבקשה מגלה עילה מן העילות שיש בהן להצדיק מתן רשות ערעור, כדי שערכאה שלישית תדון בשאלת אי-הרשעתו של המבקש. לטענת בא כוחו

של המבקש " לשאלת התנאים למתן של"צ ללא הרשעה לפי סעיף 71א(א) לחוק העונשים ישנה חשיבות משפטית כללית הואיל והללו לא מנויים בחוק, ובפסיקה טרם גובשו עקרונות מנחים בשאלה זו". אולם ראה בנדון פסק-הדין בע"פ 2083/96 (כתב נ' מדינת ישראל, שטרם פורסם), שניתן ביום 21.8.97.

הבקשה נדחית.