פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
7528/11 - א'
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשת:
אינסה גוטליב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי מיום 12.9.11 בע"פ 36501-02-11 שניתן על ידי כבוד השופטים: ד'
ברלינר – נשיאה, ג'' קרא וד' אבניאלי
ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקשת:
עו"ד ישר יעקובי
החלטה
לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ע"פ 36501-02-11, כבוד הנשיאה ד' ברלינר והשופטים ג'' קרא וד"ר ד' אבניאלי ) מיום 12.9.2011, שבמסגרתו נדחה ערעורה של המבקשת על גזר דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו בת"פ 21573-05-10 (כבוד השופט א' דורון ).
ביום 14.11.2010 הרשיע בית משפט השלום את המבקשת, בעקבות הודאתה, בשלוש עבירות של גניבה. הרשעה זו צורפה להרשעה קודמת בעבירה של גניבה, מיום 17.6.2010. ביום 26.1.2011 הטיל בית המשפט על המבקשת את העונשים הבאים: הפעלת מאסר מותנה בן שישה חודשים שהוטל עליה בתיק קודם, אף הוא בשל עבירת גניבה; שישה חודשי מאסר בפועל, ששלושה מהם ירוצו באופן מצטבר ושלושה באופן חופף; וכן התחייבות בסך של 3,000 ש"ח.
בגזר דינו, התייחס בית המשפט, בין היתר, לכך שבתסקיר המבחן השני שהוגש בעניינה של המבקשת נכתב כי בדיקות סמים שנעשו לה גילו שימוש בסמים וכן לכך ששירות המבחן חזר בו מהמלצתו הטיפולית. עוד התייחס בית המשפט לכך שהמבקשת שינתה את גרסתה ביחס לשימוש בסמים וכן לכך שתהליך השיקום שלה לא נראה יציב. עוד יש לציין, כי בית המשפט סירב לבקשת המבקשת לערוך תסקיר משלים בעניינה.
על גזר דינו של בית משפט השלום ערערה המבקשת לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את הערעור. בית המשפט דחה את טענות המבקשת וקבע כי העונש שהוטל עליה הוא מידתי ואף נוטה לצד המקל.
מכאן הבקשה שלפניי שבמסגרתה טוענת המבקשת כי מאז מתן גזר הדין היא שינתה את אורח חייה, לא עברה עבירות נוספות ונגמלה מהשימוש בסמים. עוד טוענת המבקשת, בין היתר, כי נסיבותיה האישיות מצדיקות הקלה בעונש שהוטל עליה.
הלכה היא כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם כן עולה מבין טענות הצדדים טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי (ראו: 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). יתרה מכן, הלכה היא כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו: רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 11.12.1997)). בנסיבות המקרה לא מצאתי כי מקרה זה הוא מקרה חריג המצדיק דיון נוסף בפני ערכאה שלישית. אוסיף, למעלה מן הצורך, כי אף לגופו של עניין דין הבקשה להידחות שכן העונש שהוטל על המבקשת הוא עונש ראוי בהתחשב בכלל נסיבות המקרה ולא מצאתי מקום להתערב בו.
סוף דבר הבקשה נדחית.
ההחלטה מיום 17.10.2011 בעניין עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המבקשת – מבוטלת בזאת.
על המבקשת להתייצב ביום 27.11.2011 לא יאוחר מהשעה 9:00 במזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לשם תחילת ריצוי עונש המאסר שהוטל עליה.
ניתנה היום, כ"ח בתשרי התשע"ב (26.10.2011).
ש ו פ ט